מדינת ישראל נ' עמיחי(עציר)

החלטה

השאלה תשאל

ניתנה והודעה היום כ"ב כסלו תשע"ב, 18/12/2011 במעמד הנוכחים.

אברהם טננבוים, שופט

החלטה

די בשמץ של ראיה , הנאשם ישיב לאשמה.

ניתנה והודעה היום כ"ב כסלו תשע"ב, 18/12/2011 במעמד הנוכחים.

אברהם טננבוים, שופט

הכרעת דין

הנאשם מר עמיחי אהרון (להלן: "הנאשם") הואשם במספר עבירות שאירעו בתאריך 24.11.2011 בסמוך לשעה 3 בלילה.

פרטי האירוע ברורים. המשטרה ערכה מחסום יזום בעלייה לגילה בירושלים (מכיוון קניון מלחה לכיוון רחוב דב יוסף). המחסום הוצב במקום שאיננו ניתן לראיה מרחוק כך שרכבים המגיעים אליו ייתקלו בו רק במרחק לא גדול ממנו. כמקובל באירועים מעין אלו הרי כבר שמוצב מחסום עורבות ניידות משטרה באיזורים שונים של מיקום המחסום . זאת למקרה שאחד מהרכבים המגיעים למחסום יסתובב ויברח.

ואכן, בסמוך לשעה 3 לפנות בוקר הופיע הנאשם שהוא נוהג רכב טיוטה מסחרית (מעין טרנזיט) כשפניו לכיוון גילה. כשראה את השוטרים ביצע פניית פרסה חזקה ונסע חזרה. שוטרי המחסום נכנסו לניידות והחלו לנסוע אחריו. במקביל אחת מהניידות שערבה עצרה אותו ברח' אגודת הספורט והנאשם נעצר עם רכבו ונעצר על ידי השוטרים.

הנאשם איננו חולק כי נהג ברכב הטרנזיט וכי מעולם לא הוציא רישיון נהיגה. הנאשם גם איננו חולק כי רכב הטרנזיט הגיע לידיו באילת וכי הוא נהג מאילת לירושלים. לגרסתו, קיבל את רכב הטרנזיט מידיד ונסע עימו לכיוון ירושלים עד אשר נתקע באחד המקומות. משם הגיע לירושלים בטרמפים וחזר אחרי כמה ימים ביום שבו נתפס על מנת לחלץ את הרכב . הוא הביאו לירושלים על מנת שאחד מחבריו שיש לו רשיון נהיגה יחזירו לאילת. (ראו הודעתו בפני השוטרת מעיין המסומנת ת/7.).

הסניגור הודה בכך אך כפר בכל האישומים האחרים המופיעים בכתב האישום ואשר על כן נעבור עליהם כסדרן:

הנאשם מואשם בשני אישומים של נהיגה ללא רשיון נהיגה וממלא ללא ביטוח. אישום אחד ביום שבו קיבל את הרכב באילת בתאריך 13.11.2011 ואישום שני ביום שבו נתפס בירושלים 24.11.2011 .

הנאשם מודה בשני אישומים אלו ועל כן החלטתי להרשיעו בהם.

הנאשם הואשם בכך שהשתמש ברכב ללא רשות . לא הובאה כל ראיה לכך ולטענת ההגנה קיבל רשות מחברו רק שזה נבהל ומסר הודעה שונה למשטרה . גם המשטרה לא ביקשה למעשה להרשיעו בגין עבירה זו ועל כן אני מזכה אותו מהעבירה של שימוש ברכב ללא רשות.

הנאשם מואשם בעבירות של נהיגה בפזיזות , והכשלת שוטר . אלה מתייחסות למה שקוראת המשטרה 'בריחה מהמחסום'. לא ראיתי ראיות לכך . אכן הנאשם ברגע שראה את המחסום עשה סיבוב ונסע מהמקום אך אפילו הייתה חריקת בלמים אי אפשר לראות בכך נהיגה בפזיזות. אציין שהשוטרים העידו בפניי בצורה מפורשת כי לא הספיקו לרדוף אחריו שכן מראש ידעו שילכד על ידי אחת הניידות העורבות וכל האירוע אירע דקה, דקה וחצי והם אפילו לא הצליחו לכרוז לו. ממילא , אין מקום להרשיעו בנהיגה בפזיזות או הכשלת שוטר ואני מזכה אותו משתי עבירות אלו.

הנאשם הואשם בנהיגה בזמן שכרות, הסניגור טען כי לא נערכה לו כל בדיקה וכי בשום מקום לא הוזהר על כך ועל כן יש לזכותו מעבירה זו. אינני יכול לקבל זאת . שניים משוטרי הסיור אומרים במפורש כי הבהירו לו את המשמעויות של הסירוב לבדיקה. כבר בדוח הפעולה בת/2 מציין זאת השוטר רפאל עוז ויותר מאוחר הוא מפרט זאת בהודעתו בת/1 (עמ' 2 ש. 38-45). כך גם מפרט השוטר מתן אליהו (ת/4 עמ' 2 ש. 23 – 26). שניהם מדגישים כי אמרו לו שסירבו להיבדק יעיד עליו כי הוא שיכור אך הוא בכל זאת סירב להיבדק.

החוק חד ובהיר ועל פיו מי שמסרב להיבדק ייחשב כשכור. נחה דעתי מעבר לכל ספק כי הוצע לנאשם להיבדק ואף הוסבר לו כי אם לא ייבדק ייחשב כשכור, אך הוא סירב לעשות זאת . כנראה משום שהוא ידע היטב מה הכמות ששתה ולא אוסיף בכך.

לאילו יש להוסיף את הראיות הנסיבתיות הכוללות בקבוק ויסקי ברכב שהוא פתוח, ריח כבד שנדף ממנו , התנהגותו לאחר מעצרו ועוד.

הנאשם עצמו בעדותו בפניי לא הצליח לגמרי להסביר את התנהגותו והודה אם כי בשפה רפה שסירב להיבדק. לטענתו, עקב האלם שהיה נתון בו שנעצר על ידי השוטרים בגללם התנהגותם "הברוטאלית". הנאשם עשה רושם של אדם המבין היטב בפני מה הוא עומד ומדוע. לא התרשמתי מעדותו לפניי לטובה ולא אוסיף בכך.