מדינת ישראל נ' עמוס(עציר)

החלטה בבקשה למעצר עד תום ההליכים

כנגד המשיב הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים, על פי סעיף 21(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו 1966, וזאת במקביל להגשת כתב אישום המייחס למשיב עבירות של נהיגה בשכרות (סמים) בניגוד לסעיפים 62(3) 38(1) ו- 39.א. לפקודת התעבורה, סירוב למסור בדיקת שתן ודגימת דם לבדיקת שכרות, בניגוד לתקנה 169.ו.(א) ונהיגה בקלות ראש בניגוד לסעיף 62(2) לפקודת התעבורה.

לאחר ששמעתי את טיעוניהם המפורטים של ב"כ הצדדים החלטתי כי יש מקום להענות לבקשה ולעצור את המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. מעיון בתיק החקירה עולה קיומן של ראיות לכאורה להוכחת עובדות כתב האישום. כן קיימת עילת מעצר נוכח מסוכנות המתבטאת במהות העבירה, שנובעת מהתמכרות לסם, מחומרת העבירה, והעובדה כי זהו מקרה שני תוך זמן קצר שהמשיב נוהג לכאורה בשכרות (סמים), בנוסף, נוכח תסקיר מעצר של שרות המבחן, שמצא כי אינו יכול להמליץ על כל חלופת מעצר, מצאתי כי לא ניתן לאיין את מסוכנותו של הנאשם לבטחון הציבור, בכל דרך אחרת, פרט למעצרו עד סיום ההליכים בעניינו.

ואלו הנימוקים המפורטים להחלטתי:

ראיות לכאורה:

השתלשלות העניינים כפי שלמדתי מתוך דוחות הפעולה בתיק החקירה, שהוגש לעיוני היתה כדלקמן: בתאריך 05.01.12 נהג המשיב פרטית פיאט בבת ים, ברחוב הרצל מצפון לדרום, ובהתקרבו לפני הצומת עם רחוב בלפור, נעצר ע"י שוטרים לביקורת. חשדם של השוטרים התעורר לאחר שהבחינו במשיב ובחברו המוכרים להם מעבודתם בתחום הבילוש, וביקשו לבדקם. השוטר רס"ר קובי מוסקוביץ מתאר בדו"פ שערך כי כשניגש לרכב כאמור הבחין בנוסע (אבי בוסקילה) מכניס שקית לפיו וזורק מהחלון הרכב החוצה שקית המשמשת לפי החשד לאחסון סם.

המשיב והנוסע ברכב נעצרו בחשד להחזקת סם, והחזקת כלי פריצה שנמצאו בחיפוש ברכב.

המשיב נדרש במקום לבצע בדיקת מאפיינים, וכשל בביצועה כאשר נמצא כי הוא מתנדנד בהליכתו. בהמשך לכך, נדרש המשיב ע"י השוטר למסור בדיקת שתן והסכים. המשיב

הועבר לאת"ן ת"א לטיפולו של הבוחן רס"ב ארז בסון. על פי מזכר שכתב, נעשו 3 נסיונות ע"י המשיב לתת שתן לבדיקה, זאת לאחר שהמשיב שתה 8 כוסות מים אולם המשיב לא הצליח לתת שתן. נסיון נוסף לתת שתן נעשה בשעה 16:14 במהלך גביית הודעתו כחשוד, ולאחר שהוזהר בפרטי החשדות נגדו, החקירה הופסקה המשיב נלקח לחדר השירותים אך שוב לא הצליח לתת שתן בסיטואציה שהיתה, לדבריו בשל נוכחות השוטרים.

ויודגש כי בשלב זה נדרש המשיב למסור דגימת דם לבדיקה, ולמרות שהוסברה לו המשמעות המשפטית של סירובו לאחר שנחקר באזהרה, סרב המשיב בתוקף, מספר פעמים למסור דגימת דם לדבריו מאחר והוא חושש ממתן דם בשל מחלתו ומצבו הרפואי.

הוגש לעיוני לבקשת המשיב שקית ניילון ובה מקבץ תעודות רפואיות, מעיון בהן למדתי כי המשיב אכן סובל ממחלת ראות [C.O.P.D] ונתון במעקב כולל אישפוזים שונים במהלך השנה האחרונה.

ב"כ המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה בשלב הזה, אולם טען כי יש להתייחס אליהן בזהירות הואיל ומצבו הרפואי המיוחד של המשיב לא אפשר לו מתן בדיקת דם או שתן.

לאחר שבחנתי את תיק החקירה כאמור, לא מצאתי כי יש בטענות המשיב כדי להצביע על חולשת הראיות. התיעוד הקיים בדוחות הפעולה שבתיק ביחס לדרישת השוטר מהמשיב למסור שתן ודם לבדיקה, כולל ההסבר שניתן למשיב בנוגע ל"משמעות הסירוב" די בו כדי להקים תשתית ראייתית חזקה של ראיות לכאורה להוכחת העובדות המיוחסות למשיב בכתב האישום.

עילת מעצר - מסוכנות:

בבש"פ 7031/07 מיכאל חבורוסטנקו נ' מ"י [פורסם בנבו] קבע כב' הש' אלון:-

"נהיגת רכב בשכרות, סכנה גלומה בה לציבור. נהיגת רכב בשכרות על ידי אדם שזמן קצר לפני כן הורשע בעבירה דומה ורישיונו נפסל עקב כך, מגדילה ומעצימה את עצמת הסיכון הנובעת ממנו. העובדה שלא נרתע מביצוע המעשים, המוכחים לכאורה, שעה שמאסר על תנאי של שישה חודשים תלוי ועומד כנגדו ויהיה בר הפעלה אם יורשע בדינו – מטילה אמנם ספק משמעותי בדבר האמון שניתן לתת בעורר כי יקיים תנאי שחרורו בערובה בגידרה של חלופת מעצר."

המסוכנות המיוחדת הנשקפת מן המשיב נלמדת ממכלול הנסיבות בעניינו, לרבות עברו הפלילי והרשעותיו הקודמות בתעבורה.

המשיב נוהג משנת 1978 ועברו התעבורתי כולל 25 הרשעות קודמות בתעבורה, בהן בעבירות חוזרות של אי ציות לתמרורים. הרשעתו האחרונה משנת 2009 היא בעבירה זהה של נהיגת רכב בשכרות (סמים) בתיק פ.ל. מס' 1524/08 בו הוטלו עליו ע"י כב' הש' איזקסון מבימ"ש זה, בין השאר עונשים מותנים של - 250 ימי מאסר מותנה ל- 3 שנים וכן 250 ימי פסילה מותנית, שניהם ברי הפעלה כנגדו.

למשיב רישום פלילי בעבירות שימוש בסמים, האחרונה משנת 2007.

אין חולק כי עבירה של נהיגת רכב במצב שכרות הנובעת משימוש בסמים, כשבצידה סירוב למסור בדיקת שתן וסירוב לתת בדיקת דם, מקימה עילת מעצר בגין מסוכנות. על אחת כמה וכמה נכונים הדברים כאשר מדובר בארוע שני תוך זמן קצר.