מדינת ישראל נ' עמאש(עציר)

החלטה

רקע

1.בתאריך 21.1.13 הוגש כנגד המבקש כתב אישום המייחס לו עבירות של תקיפה הגורמת

חבלה ממשית לפי סעיף 380 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק") וחבלה במזיד

ברכב לפי סעיף 413 (ה) לחוק זה.

2.על פי העובדות הנטענות בכתב האישום, כשהוא פעל בצוותא עם אדם אחר, איים המבקש

על המתלונן, השליך אבנים לעבר רכבו וגרם, ביחד עם האחר, לניפוץ השימשה האחורית

של הרכב. לאחר מכן, וכשהמבקש עמו, תקף האחר את המתלונן באמצעות סכין ופצע אותו

והוסיף ותקף את המתלוננת באמצעות מקל.

3.בבקשתו המונחת בפני להכרעה כעת, עותר ב"כ המבקש, במסגרת טענה מקדמית, כי אורה

למשיבה לתקן את כתב האישום בכך שהעבירה של חבלה במזיד לרכב שהינה עבירת פשע

לפי סעיף 413 (ה) לחוק, תומר לעבירה קלה יותר של היזק בזדון, שהינה עבירת עוון לפי

סעיף 452 לחוק.

4.המשיבה מתנגדת לבקשה.

טענות הצדדים

טענות המבקש

5.בקשת ב"כ המבקש, הנושאת את הכותרת "מדיניות העמדה לדין מפלה ובלתי סבירה

בעבירת חבלה במזיד לרכב", נסמכת על הנחית פרקליט המדינה מס. 2.10 משנת 2002,

בדבר מדיניות התביעה לגבי עבירות של חבלה ברכב, שזה לשונה:

1 .בעקבות התגברות תופעת גניבות הרכב הוסף לחוק העונשין בשנת 1990 סימן