מדינת ישראל נ' עמאש ואח'

החלטה

בפני בקשה מטעם ב"כ הנאשם מס' 1, נזאר עמאש, להורות על עיון והעתקה של חומר חקירה, בקשה המעוגנת בהוראות ס' 74 (ב) לחוק סדר הדין הפלילי.

נתבקשתי על ידי סנגורו של הנאשם, נשאר עמאש שמו, להורות למאשימה להעביר לעיונו חומר חקירה מוגדר כחומר חקירה חדש וב"כ הנאשם כיוון בבקשה לתיק פלילי שמספרו 2747-03-10 המתנהל בבית המשפט השלום בחדרה נגד המתלונן בתיק דנן, עלי עמאש שמו (להלן: "המתלונן"). כמו כן נתבקשתי להורות על העתקת גליון הרישום הפלילי של המתלונן עלי עמאש.

עוד נתבקשתי לקבוע דיון בדחיפות שכן התיק קבוע לשמיעת ראיות ההגנה ליום 13.5.10.

ב"כ הנאשם פרט כי המתלונן העיד במסגרת התיק וכי עיון בחומר החקירה המבוקש יכול להוות בסיס לבקשה לזמן את המתלונן עלי עמאש להעיד פעם נוספת.

ב"כ הנאשם עו"ד ניב ישי טוען בבקשה כי נודע לו לפני חודשיים ימים לערך שהמתלונן בתיק מר עלי עמאש נעצר בחשד שתקף שני אנשים (ייתכן ששתי נשים) בכפרו ג'יסר אזרקא.

עוד נמסר לו כי המותקפים או מותקפות בתיק זה הינן בנות משפחה של אחד מהנאשמים בתיק המתנהל נגדו.

נטען עוד כי במסגרת חקירה של אותו עד הכחיש עלי עמאש מעורבותו בתקיפה ואף הזדרז למסור אליבי אשר בסיומה של החקירה התגלה כמופרך.

עם סיום החקירה הוגש נגדו כתב אישום בליווית בקשה לעוצרו עד תום ההליכים.

בסופו של דיון הוא שוחרר למעצר בית מלא במקום אחר.

לטענת הסנגור, עצם הגשת כתב האישום נגד המתלונן בתיק זה, מעידה על כך שהתביעה אינה נותנת אמון באותו עלי עמאש ואף היא סבורה כי קיימות ראיות לכך שהוא לא היסס לשקר במשטרה ולמסור אליבי שקרי.

בדברי הסנגור בית המשפט אשר אמור לדון בתיק זה אמור לבחון את עדותו של אותו עלי עמאש ולקבוע מהי מידת האמון שיש לתת בעדותו.

חומר החקירה החדש צריך לטענת הסנגור לעמוד בפני בית המשפט משום שיש בכוחו לפגוע פגיעה קשה באמינותו אם אכן יימצא וייקבע שהוא תקף אנשים, ובוודאי שאין להסתיר מבית המשפט הדן בתיק בו הוא התלונן, שחודשים ספורים לאחר מכן הוא שיקר במשטרה וסיפק אליבי שקרי.

נתונים אלה כך טוען הסנגור אמורים להיות בפני בית המשפט אשר אמור להכריע אם ניתן ליתן אמון בגרסת המתלונן.

לדברי הסנגור, חומר החקירה בתיק החדש, יש להגדירו כחומר חקירה שאותו על המאשימה להעמיד לעיונו של הנאשם במסגרת זכותו לקיום הליך הוגן.

מאחר והתיק קבוע ליום ה' הקרוב, והבקשה הוגשה יחסית באיחור, קיימנו דיון היום בבוקר ושמעתי את תגובת ב"כ המאשימה המתנגדת למסור את חומר החקירה המבוקש.

לטענת ב"כ המאשימה, אין שום קשר בין שני התיקים. לדבריה, המתלונן שוחרר לאחר שהודה במסגרת התיק החדש שהוגש נגדו והוא שוחרר למעצר בית מלא במקום אחר.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, הנני סבור כי בקשתו של הסנגור מוצדקת והיא נוגעת לנקודת האיזון שבין זכויות הנאשם לבין זכויות העדים והמתלוננים במסגרת תיק חקירה.

דומני שתכליתה של זכות העיון לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, מטרתה לאפשר לנאשם לממש את הזכות למשפט הוגן ולתת לו הזדמנות מלאה להתגונן מפני האישום המיוחס לו.

בית המשפט אימץ לא אחת גישה מרחיבה להגדרת חומר חקירה שאמור לעמוד לזכותו של הנאשם ולאפשר לו לעיין בו.