מדינת ישראל נ' עלי

החלטה

1.הנאשם הודה בעובדות כתב האישום בביצוע עבירות של עיסוק ללא רישיון או היתר זמני, לפי סעיפים 14 יחד עם סעיף 4 לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח- 1968, וסעיף 1 ביחד עם פריט 5.1ב לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי) התשנ"ה- 1995 ובלכלוך רשות הרבים והשלכת פסולת ופסולת בניין ברשות הרבים, לפי סעיפים 13(ב)(1)(א) יחד עם סעיף 2 ו- 4(א) לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד- 1984.

2.בעת הרלבנטית לכתב אישום זה, היה הנאשם הבעלים והנהג של משאית שמספרה 89-618-00 (להלן: "המשאית").

במהלך חודש יוני 2009 נערכו מספר סיורים של נציגי המשרד להגנת הסביבה בסמוך לחלקה 8865/41 בכפר קאסם, במהלכם נצפו מספר משאיות שונות משליכות פסולת בניין, במקום בו קיימת ערימה גדולה של פסולת בניין על קרקע חשופה, מבלי שיש במקום תשתית ניקוז, איטום ואיסוף התשטיפים, ללא גידור, שער או שילוט.

ביום 15 ביוני 2009 בסמוך לשעה 15:20, נערך סיור של נציגי המשרד להגנת הסביבה, במהלכו נצפתה המשאית, שופכת פסולת בשטח פתוח ברשות הרבים. עסק של הובלה ופינוי פסולת בניין הינו עסק טעון רישוי והנאשם ניהל עסק להובלה ופינוי פסולת בניין מבלי שיש בידו רישיון עסק כדין.

3.בטיעוניה לעונש, טענה ב"כ המאשימה כי לנוכח חומרת העבירות בהן הודה הנאשם לא מתקיימים התנאים החריגים לסיום ההליך ללא הרשעה ואף לא מתקיימות נסיבות אישיות של הנאשם אשר יצדיקו זאת.

לדבריה, המדובר בעבירות הפוגעות בציבור ועל כן קם אינטרס ציבורי להשתת ענישה חמורה ומרתיעה ולא כל שכן בעת שהמדובר בעבירות הקשות לזיהוי ופיקוח בעת שהמדובר בעבירה כלכלית עם רווח כספי ניכר בצידה ולנוכח נפיצותה.

בהסתמך על פסיקה שהגישה עתרה ב"כ המאשימה להשתת קנס משמעותי ביותר שלא יפחת מ – 50,000 ₪ ומאסר חלף קנס. כמו כן, התחייבות להימנע מעבירות בסכום כפול ומאסר על תנאי לתקופה ממושכת. בנוסף מבקשת ב"כ המאשימה להורות על פסילת רישיון הרכב של המשאית , פסילת רישיון הנהיגה של הנאשם ובנוסף, להטיל עליו צו אישי המונע ממנו לעסוק בעסקי הובלת פסולת.

4.בטיעוניו לעונש, ציין ב"כ הנאשם כי יש לזקוף לטובת הנאשם את הודאתו בהזדמנות הראשונה, תוך הבעת חרטה והפנמת הפסול ואת החיסכון בזמן השיפוטי. עוד הדגיש לקולא את היות הנאשם נעדר כל עבר פלילי,את נסיבותיו האישיות והיותו נשוי ואב לילדה, אשר המשאית משמשת לפרנסתו.

כמו כן טען ב"כ הנאשמים שהחומר שהובא למקום, על מנת להגביה קרקע פרטית סמוכה ועל כן נסיבות ביצוע העבירות קלות ולא נגרמה כל פגיעה באיכות הסביבה.

באשר לעבירה של עיסוק בלא רישיון עסק ציין ב"כ הנאשם כי גם הוא וגם מרשו פנו למח' רישוי עסקים בעירייה על מנת לבחון את כלל הנדרש על מנת לקבל רישיון לפינוי פסולת ואולם לא זכו למענה.

לאור סך כל הנסיבות לקולא עתר ב"כ הנאשם שלא להרשיעו ולהטיל עליו חתימה על התחייבות .

לחלופין עתר בהסתמך על פסיקה שהגיש להטיל על הנאשם קנס מתון.

5.גם הנאשם טען כי לא שפך את הפסולת באופן המזהם את הסביבה אלא הובילה עבור מאן דהוא שנזקק לפסולת לשם הגבהת השטח.

דיון

6.הלכה היא כי משהוכח ביצועה של עבירה יש להרשיע את הנאשם וסיום הליך האמור ללא הרשעה הינו החריג ויעשה רק במקרים יוצאי דופן . נקבע בנוסף כי שיקומו של נאשם הינו אך אחד משיקולי הענישה ועל בית המשפט לשים לנגד עיניו גורמים העלולים לגבור אף על שיקומו של נאשם. לרבות מהות העבירה אותה ביצע, הצורך בהרתעת הרבים ובעבירות שקורבנן הינו הציבור כולו אף הוקעת מעשי העבירה ומדיניות ענישה אחידה ( ראה ע"פ 2083/96 תמר כתב נ' מ"י).

7.החשיבות בדבר השמירה על איכות הסביבה ומשאבי הטבע, הינה מן המפורסמות. משכך קם אינטרס ציבורי מובהק, להעברת מסר חד משמעי בדבר החומרה, בהטלת קלון פלילי על מבצעה וכן ענישה ממשמעותית, לשם הרתעה ומיגור תופעה נפוצה ונלוזה זו, המבוצעת ללא חת, לשם גריפת רווח כלכלי.

8.כך גם בענייננו בעת שהנאשם הינו בעל המשאית ומפעיל ללא רישיון עסק לפינוי והובלת פסולת אשר שפך את הפסולת כמפורט בכתב האישום במקום בו נצפתה ערימה גדולה של פסולת בניין. העדפת האינטרס הציבורי מתחייבת אף ביתר שאת בעת שלא נמצאו כל נסיבות חריגות או פגיעה בשיקומו של הנאשם, היה ויורשע.

9.אשר על כן אני מרשיעה את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, כמפורט לעיל.

ניתנה והודעה היום י"א תשרי תשע"ב, 09/10/2011 במעמד הנוכחים.