מדינת ישראל נ' עיראקי אמגד

החלטה

בפניי בקשת הנאשם לביטול הכרעת דין וגזר דין שניתנו בהיעדרו.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין עבירת מהירות.

הנאשם לא התייצב, ולאור אי ההתייצבות ניתנו הכרעת דין וגזר דין בהיעדרו.

בבקשה נטען כי עקב טעות טכנית ברישום דבר מועד הדיון ביומן לא התייצב הנאשם לדיון בעניינו. עוד נטען כי לא היה לנאשם את יומו בבית המשפט, וכי טרם צולם חומר הראיות בתיק.

לבקשה לא צורף תצהיר.

המאשימה מתנגדת לבקשה.

שני תנאים, שאינם מצטברים, נדרשים לביטול פסק דין בהתאם לסעיף 130 (ח) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב - 1982. האחד – קיומה של סיבה מוצדקת לאי ההתייצבות, והשני מניעת עיוות דין. ככל שאין חשש לעיוות דין, לא יבוטל פסק הדין, אלא אם קיימת סיבה מוצדקת להיעדרות. ראה רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מדינת ישראל, פד' נז'(6) 793, ר"ע 418/85 רוקינשטיין נ' מדינת ישראל, פד' לט'(3) 279, רע"פ 1773/04 אלעוברה אסמעיל נ' מדינת ישראל (2004) לא פורסם וע"פ 4808/08 מדינת ישראל נגד שרון מנחם (2009), לא פורסם. אי התייצבות כמוה כהודאה ואין לומר כי כל מי שכופר ולא התייצב זכאי לביטול פסק דין. כמו כן אין חובה לקיים דיון בבקשה לביטול פסק הדין בנוכחות הצדדים (ראה רע"פ 9142/01 וע"פ 4808/08 דלעיל).

לאחר שעיינתי בבקשה ושקלתי את טענות הצדדים לאור סעיף 130 (ח) וההלכות דלעיל לא מצאתי מקום להיעתר לה.

לא הובא כל נימוק ראוי לאי ההתייצבות לדיון, וכל שנטען הוא כי בשל טעות ברישום ביומן דבר מועד הדיון לא התייצב הנאשם לדיון בעניינו. על פי הפסיקה, נימוק זה אינו מצדיק ביטולו של פסק הדין. משעשה הנאשם דין לעצמו ולא התייצב, אין לו להלין אלא על עצמו.

לבקשה לא צורף תצהיר. גם אם היה מצורף, לאור טיב הטענות שבפי הנאשם, ספק אם היה בו להועיל.

מכל האמור, לא מצאתי סיבה מוצדקת לאי התייצבות.

הנאשם לא טוען כל טענה לעיוות דין. בנסיבות העניין, לאור טיב הטענות שבפי הנאשם, לנוכח מהות העבירה בה הורשע הנאשם, ובשים לב לרמת הענישה הנהוגה ביחס לעבירה מסוג זה, אף אינני מוצא כל עיוות דין או חשש לו.

לפיכך, הבקשה נדחית.

המזכירות תודיע למבקש.

ניתנה היום, כ"ג כסלו תשע"א, 30 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: