מדינת ישראל נ' עיסא

גזר דין

רקע

הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות הבאות:

א.הסעה שלא כדין, לפי סעיף 12 א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב- 1952 (להלן: "חוק הכניסה לישראל").

ב.העסקה שלא כדין, לפי סעיף 12 א(ב) לחוק הכניסה לישראל.

על-פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך ה- 21.2.08, בשעה 12:00, הסיע הנאשם 3 תושבי האזור, אשר שהו בישראל שלא כדין. בהמשך, העסיק הנאשם את תושבי האזור בעבודות בניין בראש העין.

טיעוני הצדדים

לטענת ב"כ המאשימה, עוה"ד תמיר גינדין ועליזה שירן, הנאשם יליד 1965. לנאשם הרשעה קודמת בעבירה של גניבת כרטיס חיוב. מתחם העונש ההולם הינו בין חודש מאסר בפועל לבין 6 חודשים בגין כל עבירה. המאשימה עתרה למאסר בפועל בהתאם למתחם, כאשר המאסר יכול וירוצה בדרך של עבודות שירות בכפוף לחוות דעת הממונה, מאסר על תנאי, קנס, פסילה בפועל ופסילה על תנאי.

לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד אשר חן, העבירה נעברה בחודש פברואר 2008 וכתב האישום הוגש בחודש אפריל 2013. מדובר בתיק שהוא על גבול ההתיישנות, אך למרות זאת, הנאשם הודה ונטל אחריות למעשיו עם הגשת כתב האישום. לנאשם אין הרשעות קודמות בעבירות דומות. הנאשם סובל ממחלת הלויקופניה, אשר מתבטאת בירידה של כדוריות הדם הלבנות (נ/1). רעייתו של הנאשם עתידה לעבור טיפול רפואי רגיש. ב"כ הנאשם עתר להסתפק במאסר על תנאי, קנס ופסילה על תנאי.

הנאשם עצמו הביע חרטה על מעשיו.

דיון

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש של שירות לתועלת הציבור.

קביעת מתחם העונש ההולם

קביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה שביצע הנאשם נעשית בהתאם לעקרון המנחה בענישה, שהינו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו. לשם קביעת מתחם העונש ההולם, בהתאם לעקרון ההלימה, יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

במקרה דנן, הערך החברתי אשר נפגע הינו זכותה של מדינה ריבונית לקבוע את זהות הבאים בשעריה.

בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי נגרמה פגיעה ממשית בערך המוגן. הנאשם הסיע והעסיק שלושה תושבי האזור.

בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים החל ממאסר על תנאי וכלה במאסר בפועל לתקופות קצרות, כמפורט להלן:

ברע"פ 8191/06 קריספי נ' מדינת ישראל (8.1.07), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם, אשר הורשע בבית משפט השלום בביצוע עבירה של העסקה שלא כדין של שוהה בלתי חוקי. בית משפט השלום גזר על הנאשם מאסר למשך 3 חודשים לריצוי בדרך של עבודות שירות. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה על קולת העונש וגזר וקבע כי עונשו של הנאשם ירוצה חציו בעבודות שירות וחציו מאחורי סורג ובריח. בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור של הנאשם והותיר את העונש על כנו.

בעפ"ג (י-ם) 29374-03-13 מדינת ישראל נ' כרד (16.6.13), התקבל ערעורה של המדינה על קולת העונש של נאשם אשר הורשע בביצוע עבירה של הסעה שלא כדין. עונשו של הנאשם הוחמר ממאסר על תנאי ל-3 חודשי מאסר בפועל.

בעפ"ג (מח' מרכז- לוד) 6162-02-10 גרוסמן נ' מדינת ישראל (18.4.10), נדחה ערעורו של נאשם, אשר הורשע בבית משפט השלום לאחר ניהול הוכחות בהעסקת שלושה שוהים בלתי חוקיים. בית משפט השלום גזר על הנאשם 4 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של הנאשם והותיר את העונש על כנו.