מדינת ישראל נ' עיסא

החלטה

1.הבקשה שבפני הינה להורות על תיקון כתב האישום על ידי הוספת עדת תביעה, גב' אסנת שמטרלינג (להלן:"העדה"), עורכת תעודת עובד ציבור , ככל הנוגע להיות הנאשם נעדר אישור שהייה בישראל כדין.

2.נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירה של הסעה שלא כדין של תושב האזור. הנאשם כפר במיוחס לו ונקבע דיון לשמיעת הראיות ליום 19.6.12.

בפתח הדיון עתרה ב"כ המאשימה לבית המשפט להורות על תיקון כתב האישום ולהוסיף כעדת תביעה שוטרת אשר הוציאה את גיליון הרישום הפלילי של תושב האזור (להלן:"הבקשה המקורית"). ב"כ הנאשם התנגדה לבקשה וטענה בין היתר כי לא ניתן להגיש את גיליון הרישום הפלילי כראיה.

בית המשפט נעתר לבקשה המקורית והורה על הוספת העדה לרשימת עדי התביעה, תוך שהותיר בפני הצדדים את האפשרות לטעון בכתב, אשר לעדותה, לרבות באשר לעצם האפשרות להגשת הגשת גיליון רישום פלילי כראיה.

3.בין לבין ניתן בבית המשפט העליון פסק דין ברע"פ 6831/09 טורשאן נ' מדינת ישראל

(להלן:"פס"ד טורשאן"), הושלמו בהקשר זה טיעונים בכתב וכן נקבע מועד להשלמת הטיעונים בעל פה ליום 8.2.12.

ביום 7.2.12 הגישה המאשימה את הבקשה שבפני, חלף הבקשה המקורית שהוגשה וזאת לטענתה, לאור קביעת בית המשפט העליון בפס"ד טורשאן בדבר הצורך בהגשת תע"צ פרטנית המתייחסת להיות הנאשם נעדר אישור שהיה כדין בישראל. בנוסף נטען כי לא ייגרם לנאשם עיוות דין ובהסתמך על פסיקה שהוגשה עתרה ב"כ המאשימה לבית המשפט להיעתר לבקשה.

ב"כ הנאשם התנגדה לבקשה וטענה באשר לאופן התנהלותה הבלתי ראוי של המאשימה בהליך זה. בין היתר לנוכח כך כי קביעת בית המשפט בפס"ד טורשאן היתה לנגד עיני המאשימה טרם מועד הבקשה וחרף כך בחרה לעמוד על הבקשה המקורית. כמו כן הגישה את הבקשה יום אחד בלבד טרם המועד שנקבע להשלמת הטיעונים בבקשה המקורית ומבלי שחומר החקירה עליו מתבקשת העדה להעיד, הועבר לידי ההגנה.

יצוין כי הותר לב"כ הצדדים להמציא אסמכתאות משפטיות לטיעוניהם וכאלה הוגשו מטעם המאשימה בלבד.

דיון

4.המסגרת הנורמטיבית לבקשה שפני מצויה בסעיף 92(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 שזוהי לשונו:

" 92. תיקון כתב אישום בידי בית המשפט (א)   בית המשפט רשאי, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לבקשת בעל דין, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן ; התיקון ייעשה בכתב האישום או יירשם בפרוטוקול. "

המאשימה עותרת לתיקון כתב האישום ולהוספת העדה לרשימת עדי התביעה על מנת לזמנה לעדות ולהגיש באמצעותה את תעודת עובד הציבור שערכה ויש לבחון האם יהא בכך כדי לפגוע בזכותו של הנאשם להתגונן.

5.בע"פ 951/80 יצחק קניר נ' מדינת ישראל, הותרה שמיעת ראיות לאחר שלב הסיכומים ונקבע על ידי כב' הש' ברק (כתוארו אז) כדלקמן:

" בצד הכלל, כי הראיות צריכות להיות מובאות בזמנן הרגיל והמקובל, יש להכיר בשיקול-דעת בית המשפט לסטות מהכלל, במקרה שהוא ימצא זאת לנחוץ. הפעלת שיקול-דעת זה אינה צריכה להיות עניין שבשגרה. יש להניח, כי ככל שהצד התרחק מהמועד הקבוע בחוק להבאת ראיות, וככל שהמשפט מתקרב לשלב מתן פסק הדין, כן יקשה לשכנע את בית המשפט להפעיל את שיקול הדעת, אך הסמכות לכך קיימת תמיד. בית המשפט ישקול את צורכי הנאשם מזה ואת צורכי החברה מזה. במסגרת שיקוליו אלה יעמיד בית המשפט בראש מעייניו את השיקול, שלא ייגרם עיוות דין לנאשם. לעניין זה אין לומר, כי נגרם עיוות דין, משום שראיה חדשה סייעה להרשעתו. פשיטא, שאם התביעה מבקשת להביא ראיה חדשה, יש בה בראיה זו כדי לסייע להרשעת הנאשם, שאם לא כן לא הייתה מבקשת כלל להביאה. עיוות דין משמעותו, בהקשר זה, פגיעה ביכולתו של הנאשם להתגונן כראוי.....

הגישה, לפיה יש להשאיר לבית המשפט שיקול-דעת אם להזמין עדים ולקבל ראיות גם לאחר שלב הסיכומים, עולה בקנה אחד עם תפיסת היסוד בדבר מהות ההליך הפלילי. הליך זה אינו תחרות או מאבק בין תובע לנאשם, אשר כל סטייה מכללי התחרות או המאבק יש בה כדי להכריז על המנצח. ההליך הפלילי הוא מסגרת דינים, הבאים להגשים את המשפט הפלילי, דהיינו, לקבוע חפות או אשמה. לשם כך על ההליך הפלילי לחשוף את האמת, וזו מטרתו העיקרית. כמובן, עמידה על כללים וחשיפת האמת אינן שתי משימות נוגדות. נהפוך הוא: הכללים באים לקבוע סטנדרט של ניהול משפט, אשר - על-פי ניסיון החיים - יש בו כדי להביא לחשיפת האמת, ובכך תואמות שתי משימות אלה. עם זאת, יש ועמידה פורמלית על סדר הכללים בעניין מיוחד יהיה בה כדי לגרום לעיוות דין, אם בדרך של הרשעת החף מפשע ואם בדרך של זיכוי הנאשם. בנסיבות אלה יש לשאוף לכך, כי הכללים עצמם ייתנו לבית המשפט סמכות ושיקול-דעת לעשות צדק. לא למותר יהא לחזור על דבריו של הנשיא זמורה, אשר אמר, בע"פ 1/48, בעמ' 18 "... הפרוצידורה הפלילית על דיניה מכילה לטובת הנאשם תריס בפני עיוות-דין. רוצים לתת לנאשם את מלוא ההגנה ההוגנת. אבל אסור לסלף את הרעיון הבריא הזה על-ידי הפרזה בפורמליות. פרוצידורה פלילית טובה צריכה בוודאי לתת לנאשם את מלוא ההגנה, כדי למנוע עיוות-דין, אבל הדיון הפלילי אינו צריך לקבל צורת משחק אשקוקי שבו מהלך אחד בלתי נכון קובע את גורל המשחק. תפקיד הדיון הפלילי - להוציא כאור משפט. מוטב אמנם שעשרה רשעים יצאו זכאים משצדיק אחד יצא חייב, אבל במה דברים אמורים? - כשהשאלה היא הוכחת האשמה, ולא כשהכתוב מדבר על ליקויים טכניים בכתב-ההאשמה וכדומה".

6.ובענייננו, המאשימה עמדה על הבקשה המקורית גם לאחר מתן פס"ד טורשאן. היא התנהלה שלא כיאות בעת שהבקשה שבפני הוגשה אך יום אחד טרם המועד שנקבע להשלמת הטיעונים בבקשה המקורית ומבלי שהעבירה מבעוד מועד את חומר החקירה עליו הינה מבקשת להסתמך לידי ההגנה.

ואולם מנגד ולאור שנקבע בפסיקה, היה לנגד עיני כי פרשת התביעה טרם באה אל קיצה. כמו כן כי הדיון לסיום שמיעת הראיות נקבע מבעוד מועד ליום 7.6.12 ולא תמנע זכותו של הנאשם להתגונן . ולא כל שכן בעת שמצאתי להתיר לנאשם היה וימצא לנכון, לזמן כל עד תביעה שעדותו נשמעה, פעם נוספת, ככל שתידרש השלמת עדותו בעניין הקשור לעדה שהוספה ולמסמך שיוגש באמצעותה.

7.לאור כל האמור לעיל אני מורה על קבלת הבקשה ועל תיקון כתב האישום באופן שהעדה תוסף לרשימת עדי התביעה.