מדינת ישראל נ' עיני

ב"כ המאשימה : עו"ד רותם חזן

ב"כ הנאשם: עו"ד עמית פרנטי

החלטה

1.לפני בקשה לפי סעיף 92(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (החסד"פ), להתיר למאשימה לתקן את כתב האישום בתיק בדרך של הוספת עד תביעה, הוא מר דוד עצמון, אשר באמצעותו מבקשת המאשימה להגיש תעודת עובד ציבור פרטנית, מטעם משרד הפנים, בנוגע לגאזי עיסה גבר (גאזי), לפיה הוא שוהה בלתי חוקי (שב"ח) בישראל.

הרקע

2.כפי שציינתי בהחלטתי מיום 24.1.12, נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע של עבירות העסקה שלא כדין והסעה שלא כדין של גאזי, שהוא תושב זר, שאין בידו אישורי כניסה לישראל ושהייה בה, הכל - בניגוד לסעיפים 12א(ב) ו-(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (החוק). על פי כתב האישום העבירות בוצעו ב-12.4.10.

התיק נקבע להוכחות, לאחר שהנאשם כפר במיוחס לו וציין כי המחלוקת היא בעיקרה לענין היסוד הנפשי, היינו - שלא ידע שמדובר בשב"ח ובמי שאין לו אישור עבודה בישראל. ב"כ הנאשם הודיע כי הוא מוותר על חקירת כל עדי התביעה ומסכים להגשת כל המזכרים, תעודות עובד הציבור (תע"צ), דוח פעולה, דוח העיכוב של הנאשם ודוח המעצר של גאזי. נאמר כי העד היחיד יהיה הנאשם.

בפתח ישיבת ההוכחות ביום 16.1.12 (הדיון האחרון) ביקשה המאשימה (בין השאר) שהמשך המשפט ידחה, כדי שבית המשפט יעשה שימוש בסמכותו לפי סעיף 167 לחסד"פ, ויורה על קבלת תע"צ פרטנית, המתייחסת לגאזי, ממשרד הפנים, המלמדת שלגאזי לא היה אישור שהייה או אישור עבודה בישראל. יצויין כי לדברי המאשימה, באותה עת טרם היתה תע"צ שכזו בידיה.

ביום 24.1.12 דחיתי את הבקשה מהטעם שסברתי שהעלאת הבקשה בשלב זה של המשפט, כאשר התביעה טרם הכריזה "אלה עדיי" ובפרט כאשר ברור שהיה ידוע למאשימה עובר לתחילת פרשת התביעה כי היא זקוקה לאותה ראיה נוספת, אינה בבחינת עשיית שימוש נכון בסעיף.

הבקשה שלפני

3.כעת, המאשימה מודיעה כי תע"צ פרטנית של משרד הפנים בנוגע לגאזי מצויה תחת ידה ולכן מבקשת רשות לתקן את כתב האישום, לאחר הקראה, על דרך של הוספת עד התביעה הנ"ל. לטענתה, מדובר בראיה שלא היתה בידיה עד היום ולא היתה אפשרות להמציאה במועד הגשת כתב האישום. לפיכך, מבוקש להורות על תיקונו של כתב האישום ולאפשר את הוספת עד תביעה מספר 6, מר דוד עצמון.

התגובה לבקשה

4.המשיב מתנגד לבקשה ומבקש להותיר את החלטתי מיום 24.1.12 על כנה. לטענתו, הבקשה הנוכחית הינה, הלכה למעשה, גרסה דומה לבקשה שהועמדה לפתחו של בית המשפט בדיון האחרון: להביא ראיות נוספות בהתאם לסעיף 167 לחסד"פ והחלטה לגביה ניתנה ביום .24.1.12. המטרה העומדת מאחורי שתי הבקשות זהה ועניינה, למעשה, שבית המשפט יתיר למאשימה להגיש ראיות נוספות, וכפי שדחה בית המשפט את בקשתה של המאשימה שנסמכה על סעיף 167 לחסד"פ - כך, מאותם נימוקים, יש לדחות הבקשה הנוכחית.

טעם נוסף להתנגדותו של המשיב הינו השלב הדיוני שבמסגרתו מועלית הבקשה, לאחר סיום פרשת התביעה ובטרם שמיעת פרשת ההגנה.

לטענת המשיב, שלא כמו בעניין קניר (ע"פ 951/80 קניר נ' מדינת ישראל), אליו הפנתה המאשימה, עומד בפני המאשימה קושי ראייתי, להוכיח את הטענה לפיה העסיק הנאשם אדם שהינו שוהה בלתי חוקית. אין מדובר בהשלמת חסר או בטעות מינורית, כי אם מדובר בראיה שמתייחסת ללב ליבן של העבירות שמיוחסות למשיב.

נימוק נוסף להתנגדות המשיב טמון במידת נחיצותה של הראיה שהוספתה מתבקשת, כפי שבאה מפיה של ב"כ המאשימה בדיון האחרון, לפיה אין היא סבורה כי הראיה שהוספתה מתבקשת הכרחית לשם הכרעה במחלוקת שבין הצדדים.

לטענת המשיב אין הצדקה לאפשר את תיקון כתב האישום באופן שישיב את ההליך, המצוי כעת בפתיחת פרשת ההגנה, לשלב של תחילת ההוכחות, ובכלל זה שמיעתם של כל העדים שב"כ המשיב ויתר על עדותם.

תשובת המאשימה