מדינת ישראל נ' עינה

החלטה

בתיק זה מיוחסת לנאשם עבירה של נהיגה ברכב שרשיונו אינו תקף.

על פי עובדות כתב האישום, אשר הנאשם לא חלק עליהן, הנאשם נמצא נוהג ברכב ביום 14.3.11, וזאת כאשר רשיון הרכב פקע ביום 2.3.11, דהיינו 12 ימים לפני כן.

הנאשם אישר את העובדה אך טען להגנת "זוטי דברים". הנאשם טען כי שילם את האגרה השנתית אך טעה לחשוב כי טרם הגיע זמן המבחן.

טענת הנאשם מעוגנת בהוראות סעיף 34יז לחוק העונשין, לפיה: "לא ישא אדם באחריות פלילית למעשה, אם, לאור טיבו של המעשה, נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי, המעשה הוא קל ערך".

בע"פ (י-ם) 1246/99 ידיד לוי נ' מדינת ישראל סקר בית המשפט את הרקע לעיקרון זה ההצדקה לו, והשווה את ההוראה להוראות במשפט העברי ובשיטות משפט אחרות. לאחר סקירה מקיפה ומחכימה בה בית המשפט לבחון את המקרה הספציפי שלפניו וקבע:

"אפשר שעבירות תעבורה מסויימות, כמו עבירות חניה, אינן נתפסות בקרב נוהגי הרכב ועוברי דרך אחרים כעבירות פליליות "מובהקות". רבים וטובים מבני הציבור בכללו, לא יראו בעבירת תעבורה, שאינה עבירת "תנועה" של ממש - כעבירה פלילית, אלא כ"הכרח בל יגונה", ויש אפילו שיראו גם בעבירות תעבורה, הנתפסות כעבירות חמורות, כמו עבירת מהירות, כהכרח בל יגונה, במיוחד כאשר תוצאת העבירה לא היתה פגיעה באדם. על אחת כמה וכמה, כשמדובר בעבירה של העמדת רכב וחנייתו במקום אסור - אם על-פי תמרור ואם בדרך אחרת, יימצאו תירוצים למכביר מדוע בעל רכב החנה את רכבו במקום אסור לחניית רכב, כדי להצדיק את המעשה. אולם, בכל מקרה, מי שמחנה את רכבו במקום אסור לחניה, במיוחד כאשר החניה לא היוותה הפרעה לתנועה, לא יראה במעשה אפילו גרגר של עבירה פלילית.

... אחת המטרות של פקודת התעבורה היא הסדרת התעבורה בדרכים וקביעת כללים לשימוש בדרכים על-ידי עוברי דרך - הולכי רגל ונוהגי רכב. פקודת התעבורה והתקנות לפיה, קבעו נורמות - כללי התנהגות - למכביר - רבות ומגוונות. חלקם מכוון להתנהגות בדרך וחלקם כלול בפרקים הנוגעים להכשרת נהגים, כשירות כלי רכב, בטיחות בדרכים ועוד...

לא נוכל לומר, כי הכללים האמורים הם זוטי דברים בגלל אופיו של המעשה ומהותו, מכיוון שגם דברים קלי ערך, כמו החניית רכב בדרכים, עשויים להיות מסוכנים בנסיבות מסוימות של המקרה.

אמת נכון הדבר, שלא הרי החניית רכב בדרך בצורה מסוכנת ופוגענית, כהרי החניית רכב במקום המותר לחניה בתשלום אגרת חנייה, מבלי לשלשל אל תוך המכשיר המכני או האלקטרוני את אגרת החניה או מבלי להציג כרטיס חניה. בעניין זה, המבחן שיש להפעילו לעניין החלת הכלל של זוטי דברים, הוא נסיבות המקרה והשלכותיו מבחינת התוצאה, ומעל הכל האינטרס הציבורי שיש להפעיל".

לאורך כל הדרך פסקו בתי המשפט כי הגנת "זוטי דברים" תחול על עבירת תעבורה רק בנסיבות מאד מיוחדות, וזאת בשל האינטרס הציבורי הברור בהסדרת התנועה בדרכים. ראו לעניין זה לדוגמא ע"פ (ת"א) 70845/08 דן אמיר נ' מדינת ישראל וכן דברי בית המשפט המחוזי בחיפה בע"פ 1114/98 ג'מיל קאסם נ' מדינת ישראל לפיהם:

"יאמר מיד שטענת המערער כי מעשה העבירה שיוחס לו הוא זוטי דברים אין בה כל ממש, שכן, כל תקנות התעבורה, הן בבחינת פרטים קטנים, אשר התמונה הכוללת שלהן המסדירה את אינטרס הציבור והפרטים להשתמש בדרך הציבורית בלי שיפגעו זה בזה בתוך התחשבות מירבית באינטרסים של כולם. כל תקנה ותקנה היא פרט זוטא בפסיפס הכללי והרחב של פקודת ותקנות התעבורה ולכן אי אפשר לטעון שפרט זה או אחר בתקנות התעבורה הוא "זוטי דברים"".

באופן דומה נדחתה טענת הנאשם בידי בית המשפט המחוזי בחיפה בע"פ 2075/02 אבינועם מזומן נ' מדינת ישראל שם יוחסה לו עבירה של אי הדלקת אורות בעת נסיעה בשעות היום בדרך בינעירונית.

יישום האמור לעיל על המקרה שלפני מחייב לדעתי דחיית טענת הנאשם. החובה להעביר רכב בדיקה בטיחותית מדי שנה הינה דרישה מהותית להתרת נסיעת הרכב על הכביש הציבורי. לא ניתן להקל ראש בחשיבות בטיחותו של כלי הרכב ותפקוד מערכותיו החיוניות, ותשלום האגרה השנתית אינו תחליף לבדיקה עצמה. מוכן הייתי לשקול טענתו של הנאשם באופן חיובי יותר לו היה הרכב עובר את הבדיקה השנתית והרשיון לא היה מחודש עקב אי תשלום האגרה. אולם בנסיבות בהן לא עבר הרכב את בדיקת הבטיחות סבורני כי לא ניתן לומר שמדובר במעשה קל ערך ובוודאי שלא מדובר במעשה פעוט המצדיק ביטול כתב האישום. .

לאור כל האמור לעיל, הבקשה לביטול כתב האישום נדחית.

המזכירות תזמן את הצדדים להמשך הדיון ליום 8.2.12 בשעה 15:00.

ניתנה היום, י"ג כסלו תשע"ב, 09 דצמבר 2011.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: