מדינת ישראל נ' עיאשי

גזר דין

הנאשם הורשע בעבירה של נהיגה כשרישיון הנהיגה שלו פקע בינואר 2004 וחלפו מעל 6 חודשים מאז פקיעת רישיון הנהיגה. באותו מעמד נהג הנאשם ללא כיסוי ביטוחי.

מהטיעונים בפניי עולה כי הנאשם נדון על עבירה דומה בביהמ"ש לתעבורה בעכו במסגרת תיק 982-05-12 שביסודו עבירות זהות.

האירוע נשוא התיק בעכו היה ב-18.4.12, ואילו האירוע נשוא התיק בפניי היה ב-5.9.12. יוצא אפוא כי הנאשם, על אף שהוא יודע שרישיון הנהיגה שלו אינו תקף, שב ונוהג בתדירות גבוהה.

בנסיבות אלה, בשים לב למסוכנות הנובעת מכך, ולמדיניות הענישה הנוהגת מן הראוי להחמיר בעונשו של הנאשם ולהטיל עליו עונשים מרתיעים.

יחד עם זאת, הנאשם הגיע להסדר טיעון בתיק התעבורה שניהל בעכו, כפי שמשתקף מפרו' הדיון מיום 8.11.12 המונח בפניי, במסגרתו, הגיעו הצדדים להסדר טיעון אשר אושר בסופו של יום על ידי ביהמ"ש, בגזה"ד שנתן ביום 28.4.13.

במסגרת הסדר הטיעון הוטלו על הנאשם, בין היתר, 6 חודשי מאסר בעבודות שירות וכן, עונש פסילה בפועל למשך 24 חודשים.

ב"כ המאשימה עותרת להטיל על הנאשם, בין היתר, עונש של מאסר בפועל גם בתיק זה וכן, עונש פסילה ממושך ורכיבי ענישה נוספים ואילו הסנגור, מבקש שעונש הפסילה שיטיל ביהמ"ש יהיה בחופף לעונש הפסילה שהוטל עליו בביהמ"ש לתעבורה בעכו, נוכח סמיכות גזה"ד וכן מבקש להמנע מהטלת עונש מאסר בפועל.

אכן ראוי היה להטיל על הנאשם גם בתיק זה עונש של מאסר בפועל, נוכח ההחזרתיות על העבירה, המעידה עליו כמי שאינו ירא מן החוק ושב ומסכן את הציבור פעם אחר פעם, בנהיגה ללא רישיון נהיגה תקף.

יחד עם זאת, לא אוכל להתעלם מכך שהמדינה, על אף שידעה וחזקה עליה שידעה, דבר קיומו של תיק זה, ועל אף שהנאשם היה מיוצג בדיון בביהמ"ש בעכו, לא עשה לצירופו.

מיצוי הדין עימו, גם בתיק זה, כשהוא סמוך לתיק שנדון עליו בעכו, יהיה לטעמי בנסיבות העניין, בלתי מידתי ולכן את עיקר הדגש אתן ברכיב עונש פסילה בפועל.

באשר לבקשת הסנגור לחפוף את העונשים, אינני סבור כי יש לכך מקום, מדובר באנשם אשר כאמור חוזר ועובר את העבירה ועל כן, על פי הכללים הנוהגים בהוראות החוק, על העונשים להיות מצטברים ולא חופפים. חפיפת עונשים משמעותה, שהחוטא יצא נשכר ולמעשה, הנאשם לא יקבל עונש של ממש בגין עבירה שעבר בתיק זה.

על יסוד דברים אלה, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

אני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה בת 10 חודשים.

אני פוסל את הנאשם מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 8 חודשים , וזאת על תנאי למשך 3 שנים

אני מטיל על הנאשם מאסר על תנאי לתקופה של 8 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה ו/או נהיגה כשרישיון הנהיגה לא תקף מעל לחצי שנה.

אני דן את הנאשם לתשלום קנס בסכום של 1200 ₪ או 12 ימי מאסר תמורתו, שאותם יישא בנוסף לכל עונש מאסר אחר שהוטל עליו. הקנס ישולם ב- 4 תשלומים שווים ורצופים, פיגור בתשלום יעמיד מלוא הקנס לפרעון מיידי ויפעיל את עונש המאסר שבצידו.

מנחה את הנאשם לחתום על התחייבות כספית על סך 10,000 ₪ להמנע מעבירה של נהיגה בזמן פסילה ו/או נהיגה כשרישיון הנהיגה פקע מעל לחצי שנה. תוקף ההתחייבות – 3 שנים מהיום. לא יחתום, ייאסר למשך 100 ימים.

על הנאשם להפקיד תצהיר חלף רישיון נהיגה לצורך חישוב הפסילה.

הודעה לנוכחים הזכות לערער על גזר הדין תוך 45 יום.