מדינת ישראל נ' עטיה

החלטה

הנאשם קיבל דו"ח בגין חגורת בטיחות שלא חגר, ביקש להישפט, אולם אתרע מזלו וביום הדיון היה חולה ולא הצליח לדבריו להודיע לבית המשפט על כך. בנסיבות אלו נשפט בהעדרו ונגזר דינו ל-500 ₪ קנס, 30 ימי פסילה ופסילה על תנאי של חודשיים למשך שנתיים.

היום בבקשה המונחת לפני הרחיב הנאשם דבריו בכל הנוגע ל"זכות הגישה החוקתית שיש לכל אדם לערכאות", ל"חוש הצדק הטבעי" ולמעשיו הטובים של הנאשם בגמילות חסדים. עוד צוין כי הנאשם שומר חוק (משפט שאינו מסתדר עם עברו התעבורתי העשיר של הנאשם), אולם מילה אחת לא נאמרה בנוגע לנסיבות ביצוע העבירה והסיבה מדוע ביקש להישפט, למעט המשפט הסתום כי יש לו "הגנה סבירה לגופו של עניין".

עיון בגליון הרשעותיו של הנאשם מלמד כי לנאשם יש "סלידה" מחגורת בטיחות שכן בעברו 7 הרשעות קודמות של אי חגירת חגורת בטיחות , יחד עם 72 הרשעות נוספות.

במצב דברים זה איני מוצאת כי הצדק מחייב ביטול גזר הדין, נהפוך הוא, הצדק מחייב השארתו על כנו. יחד עם זאת, למען גמילות החסדים אותה מבצע הנאשם ולאור חג הפסח הקרוב, אני מורה על דחיית הפקדת רישיון הנהיגה של הנאשם ליום 1/5/12.

יתר רכיבי הדין נותרו בעינם.

ניתנה היום, ד' ניסן תשע"ב, 27 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: