מדינת ישראל נ' עטור

גזר דין

א. מבוא

1.הנאשם הורשע בתיק זה, על פי הודאתו, בעבירה של העסקת תושב זר שלא כדין, עבירה לפי סעיף 12א (ב) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב – 1952 (להלן: "חוק הכניסה לישראל").

2.בתיק זה נשלח הנאשם לקבלת תסקיר שירות המבחן ולקבלת חוות דעת הממונה על עבודות שירות בעניינו, וכעת, לאחר שהועלו בתיק הטיעונים לעונש מטעם המאשימה ומטעם ההגנה, כל שנותר הינו לגזור את דינו של הנאשם.

ב.כתב האישום

3.בעובדות כתב האישום נטען, כי עשרה ימים עובר ליום 23.07.09, העסיק הנאשם בעבודות אבן ושיש בכפר נחף שלושה תושבים זרים, שאין בידם אישורי כניסה לישראל ושהייה בה על פי דין.

ג.טיעוני ב"כ הצדדים לעונש

4.המאשימה ערכה בכתב את טיעוניה לעונש (ת/2). בטיעוניה לעונש מדגישה המאשימה את העובדה שבעברו של הנאשם הרשעות קודמות רבות בעבירות רכוש ואלימות, אשר בגין חלקן נדון למאסר בפועל (ת/1). עוד מוסיפה המאשימה וטוענת בת/2, כי על פי ההלכה הפסוקה, הנובעת מהלכת טלעת חטיב, יש להחמיר בעונשים בגין עבירות על חוק הכניסה לישראל, שכן עסקינן בעבירות המסכנות באופן ממשי את ביטחון הציבור, מה גם שלא ניתן לדעת האם השוהה הלא חוקי נכנס לישראל לצורכי פרנסה או שמא על מנת לפגע באזרחי ישראל.

5.המאשימה מפנה בטיעוניה לעונש לפסקי דין, שהושתו על מעסיקים שהעסיקו תושבים מהרשות הפלשתינאית שלא כדין, ומפסקי הדין הנ"ל עולה כי על הנאשמים הושתו עונשי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח לתקופה מירבית של 3 חודשים.

6.ב"כ המאשימה, במסגרת הדיון בפניי ביום 02.09.10, עתר להשתת עונש של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח על הנאשם, ובנוסף להשתת עונשים של מאסר על תנאי וקנס משמעותי.

7.הסניגור, בישיבה הנ"ל, הדגיש, בטיעוניו לעונש, את היות שיטת המשפט במדינתנו שיטה אינדיבידואלית, הנותנת את הדעת הן לאופיה של העבירה ולנסיבותיה והן לנסיבותיו האישיות של הנאשם.

8.הסניגור ביקש, בטיעוניו לעונש, את התחשבות בית המשפט בהיות הנאשם אדם מבוגר בן 62 שנה, בהיותו אדם מכובד וידוע בכפרו, העובד מטעם משרד הדתות כמואזין במסגד ובהודאתו בהזדמנות הראשונה .

9.עוד טען הסניגור בפניי, כי העסק בו הועסקו השוהים הבלתי חוקיים (להלן: "השב"חים") נסגר, ומשכך אין סיכוי שהנאשם יחזור על ביצוע העבירה, וכי השב"חים לא היו דרושים למדינה מבחינה ביטחונית ולא היוו בפועל מקור של סכנה. הסניגור טען, כי הנאשם חשב, לתומו, כי ההיתר שניתן לשב"חים הינו בתוקף, והוסיף כי מדובר בנאשם ששב לדרך המלך.

10.נוכח האמור לעיל, ובהתחשב בהיות הנאשם אדם מבוגר, הנשוי לשלוש נשים ולו 25 ילדים, ביקש הסניגור להסתפק בהשתת עונש של מאסר בפועל לשלושה חודשים בדרך של עבודות שירות, כמומלץ בחוות דעת הממונה על עבודות שירות שהוגשה לתיק בית המשפט, היינו במועצה המקומית בענה.

ד.תסקיר שירות המבחן

11.תסקיר שירות המבחן מבהיר כי הנאשם לא ביטא נזקקות טיפולית או רצון להיעזר בשירות המבחן, ומשכך אינו בא בהמלצה טיפולית בעניינו של הנאשם.

12.עם זאת, התסקיר מביא בפני בית המשפט את תמונת נסיבותיו האישיות של הנאשם, כדלקמן:

הנאשם מפרנס משפחה עניפה המורכבת משלוש נשים ו – 25 ילדים. הנאשם עובד כעשר שנים כמואזין בכפר ראמה. לטענת הנאשם, דימויו החברתי בכפרו חיובי והוא פעיל ברמה החברתית בכפר.

13.עוד עולה מתסקיר שירות המבחן, כי הנאשם ביטא חרטה בגין ביצוע העבירה, והבהיר כי הינו ער לחומרת האירוע, ובעתיד יפעל בזהירות ובעירנות, זאת על רקע העובדה שבמקרה דנן דובר, לטענת הנאשם, בשב"חים שבעבר היו ברשותם אישורי כניסה ושהייה בישראל שלא חודשו.

14.הנאשם הדגיש בפני שירות המבחן, כי למד לקח מעצם העמדתו לדין בתיק זה והביע את חששו מאפשרות שליחתו לריצוי מאסר בפועל, העלול בגילו לפגוע בתדמיתו ובדימויו האישי ולהשפילו.