מדינת ישראל נ' עטון(עציר)

גזר דין

1.מאז 1999, מועד בו קיבל הנאשם רשיון לנהוג, צבר לחובתו 63 הרשעות (!) מסוגים שונים.

ב-21.02.11 הורשע הנאשם בגין עברות של הפרעה לשוטר והעלבת עובד ציבור ונדון למאסר ע"ת וקנס 4000 ₪ (ת.פ בית שמש 1176/09)

ב- 4.3.12 הורשע הנאשם בגין עבירה של הפרעה לשוטר (ת.פ. 6917-11-12) כאשר נטען כי הנאשם (עם אחר) סירב להציג לשוטר מסמכים לצורך רישום דו"ח תנועה. בהסדר טיעון הוארך מאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד כנגד הנאשם (שהוטל 4 חודשים קודם לאישום הנ"ל !) .הנאשם חוייב גם לחתום על התחייבות בסך 4,000 ₪ להימנע מעבירה של הכשלת שוטר ל- 3 שנים.

ב- 10.7.12 נהג הנאשם כאשר תוקף רשיונו פג וללא בטוח וביום 29.11.12 נדון בתיק ל- 3 חודשים פסילה, פסילה על תנאי, מאסר על תנאי של- 21 יום למשך שלוש שנים.

ב- 6.12.12 (שבוע לאחר ההרשעה הקודמת) נהג הנאשם בפסילה (שתי עבירות), ללא רשיון נהיגה תקף וללא בטוח תקף (תיק 2069-12-12). ביום 11.12.12 הודה הנאשם ונדון בהסדר למאסר של 6 חודשים כאשר מתוכם 21 יום הוטלו כמאסר בפועל והיתר בעבודות שירות. כמו-כן הוטל עונש של 3 חודשי מאסר על תנאי ל-3 שנים לגבי עבירות של נהיגה בפסילה וללא רשיון נהיגה תקף מעל שנה.

2.ביום 30.9.13 (האישום בפני) הנאשם בפני שב ונהג בזמן פסילה,(פעם שלישית) וללא בטוח כאשר באירוע הנ"ל, כך על פי האישום הנאשם נהג בפזיזות והכשיל שוטר. הנאשם על פי האישום לא נעתר להוראות שוטר לעצור ופתח במנוסה בכפר צור באחר. בשלב מסויים עצר הנאשם הרכב וממנו נמלטו שני נוסעים, לאחר הנאשם המשיך בבריחה, עצר הרכב שוב ונמלט רגלית.

על פי המועדים בגזר הדין הנאשם עבר העבירות בתיק הנ"ל בעת שביצע עבודות שירות (עבודות השירות החלו על פי תיק 2069-12-12 ביום 5.6.13).

3.המאשימה בטעוניה לעונש הדגישה חומרת העבירות והעובדה שבוצעו שעה שכנגד הנאשם היו תלויים שני מאסרים על תנאי, האחד חב הפעלה ושני בר הפעלה. המאשימה טענה לעונש של 18 חודשי מאסר, מאסר על תנאי מרתיע, פסילה על תנאי וקנס. המאשימה ביקשה חילוט הרכב הרשום על שם אשת הנאשם.

ההגנה בטעוניה לעונש ציינה כי הנאשם הסגיר עצמו, העובדה שבחר להודות בהזדמנות ראשונה והעובדה שהביע חרטה. הרקע לעבירות , כך להסברי ב"כ הנאשם, המצב הכלכלי הקשה (הוצגו מסמכים). לעמדת ההגנה יש להטיל עונש ב"רמה פרופורציונאלית" ולטעמה יש להפעיל המאסרים על תנאי בחופף. עוד ציינה ב"כ הנאשם כי הנאשם עצור מזה כחודש.(ההגנה הגישה פסיקה ממנה עולה כי הענישה בתיקים דומים מאסר בפועל של עד שנה)

לגבי חילוט הרכב ביקשה ב"כ הנאשם לציין כי אשת הנאשם על שמה רשום הרכב, נורמטיבית ואין לפיכך מקום לחלטו.

4.מתחם הענישה לגבי עבירות בגין אלו בגינן הורשע הנאשם ממאסר קצר ועד למאסר של שנה ויותר והכל תלוי בעבר באופי הבריחה הסיכון שניגרם ובעבר.

5.עברו של הנאשם מדבר בעד עצמו. הנאשם נדון בעבר לעונשי מאסר על תנאי ופעמים הוארך מאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד כנגו. הנאשם גם נדון למאסר בפועל ושעה שריצה מאסר בעבודות שירות עבר העבירות נשוא האישום בפני. גם נסיבות האישום חמורות.

6. באשר לחילוט הרכב ששוויו נאמד ב- 7,000-6,000 ₪ . המאשימה בקשה לחלט את הרכב זאת מכח סעיף 39 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט – 1969. מאחר והרכב הרשום על שם אשתו, אך הנאשם נהג בו למרות פסילתו מלנהוג. מאחר וקיימת התחייבות למימוש בסך 4,000 ₪, חילוט הרכב משמעו קנס נוסף ולאור המצב הכלכלי נמנעתי מחילוט הרכב אף שעניינית יכול והיה מקום לחלט את הרכב.

בהתחשב בכל האמור ולאחר ששקלתי טעוני הצדדים אני קובע כי העונש הראוי הינו מאסר משמעותי.

דן הנאשם לעונשים הבאים:

א.מפעיל את 3 חודשי המאסר על תנאי מתיק 1176/09 בית שמש מיום 21.2.11 שהוארך בתיק 6917-11-11 (קרית גת) ביום 4.3.12.

ב.מפעיל את 3 חודשי המאסר על תנאי מתיק 2069-12-12 ירושלים מיום 11.12.12.

ג.7 חודשי מאסר במצבר למאסר שהפועל.

סה"כ ירצה הנאשם 13 חודשי מאסר שיחושבו מיום בו הנאשם נעצר (לבדוק).