מדינת ישראל נ' עזרן

החלטה

בפניי בקשה מיום 7/12/10 לביטול הכרעת דין וגזר דין, שניתנו ביום 2/11/10 בהעדר התייצבות המבקשת לדיון ביום 31/10/10.

המבקשת טוענת כי מעולם לא קיבלה קנס או הזמנה לדיון בנוגע לעבירה נשוא כתב האישום או לכל עבירה אחרת וכי רק לאחר בדיקה באתר בתי המשפט היא הבינה כי רכבה צולם במצלמת מהירות.

המבקשת טוענת כי במועד העבירה, בתה קיבלה צירי לידה ובעלה הסיע אותה בבהילות לבית החולים.

המבקשת עותרת לביטול פסק הדין לגבייה ולזמן לדיון את חתנה- מר אלי אביטן.

המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי נשלחה למבקשת הזמנה לדיון אשר חזרה בציון "לא נדרש" ולפיכך אין לה להלין אלא על עצמה.

כמו כן המשיבה טוענת כי לבקשה לא צורף תצהיר לא של המבקשת ולא של מי שלטענתה נהג ברכב.

בהחלטת בית המשפט מיום 23/12/10 הורה בית המשפט למבקשת לצרף לבקשתה תצהיר ערוך כדין שלה ושל חתנה.

ביום 9/1/11 צורפו תצהירים ערוכים כדין של המבקשת ושל חתנה- מר אביטן אליהו, התומכים בטענתה וכן אישור מבית חולים.

לאחר שעיינתי בבקשה על צרופותיה ובתגובה לה, החלטתי הינה כדלקמן:

אמות המידה המנחות את בית המשפט בבואו להחליט בבקשה לביטול פסק דין קבועות בסעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982, הקובע כדלקמן:

"נגזר דינו של הנאשם בחטא או בעוון שלא בפניו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הנידון, לבטל את הדיון לרבות את הכרעת הדין וגזר הדין אם ניתנו בהעדרו, אם נוכח שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש תוך שלושים ימים מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין אולם רשאי בית המשפט לדון בבקשה שהוגשה לאחר מועד זה אם הבקשה הוגשה בהסכמת התובע."

ברע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מדינת ישראל, פד נז(6) 793, 803 קבע ביהמ"ש כדלקמן:

"הסעיף קובע שני טעמים המצדיקים ביטול פסק דין: קיום סיבה מוצדקת לאי התייצבותו של המבקש במשפטו או גרימת עיוות דין למבקש תוצאה מאי ביטול פסק הדין. התנאים אינם מצטברים. יוצא, שאם עלול להיגרם למבקש עיוות דין עקב נעילת שעריו של בית המשפט בפניו, בית המשפט ייעתר לבקשתו לביטול פסק דין גם אם אי התייצבותו נבעה מרשלנות גרידא. אולם, אם לא קיים חשש כאמור, נדרשת סיבה מוצדקת להיעדרות, ואם אין בידי המבקש סיבה כאמור, ידחה בית המשפט את בקשתו".

במקרה שלפנינו, לא התרשמתי כי למבקשת סיבה מוצדקת לאי התייצבותה לדיון.

אישור המסירה חזר בציון "לא נדרש" אשר כמוהו כאישור מסירה.

יחד עם זאת, מצאתי כי עשוי להיגרם לנאשמת עיוות דין היה ולא יבוטל פסה"ד. המבקשת צירפה לבקשתה תצהירים שלה ושל חתנה- מר אלי אביטן, לפיהם, חתנה נהג ברכב ולא היא בזמן ביצוע העבירה.

אשר על כן, אני מורה על ביטול פסק הדין מיום 2/11/10.

אני קובע את התיק למענה ליום 15/5/11 בשעה 15:30.

לדיון יתייצבו המבקשת ומר אלי אביטן.