מדינת ישראל נ' עזריה(עציר)

החלטה

1.בכתב האישום יוחסו למשיב עבירות של התפרצות למקום מגורים וגניבה. מדובר בהתפרצות לדירתו של המתלונן, שאירעה בין 30.4.10 לבין השעה 1:00, אור ליום 2.5.10 שאז חזרו המתלונן ובני משפחתו מחופשה, ולדבריו גילה אז שדירתו נפרצה.

על פי תלונת המתלונן, מיוחס למשיב כי שבר את תריסי החלון ודרכו פרץ לדירה, וכי גנב מתוכה מחשב נייד מדגם ACER, 150 ₪ במזומן, 52 כרטיסיות תחבורה ציבורית בשווי של 3,964 ₪ ומכשיר נייד סמסונג.

בדיון היום ביקשה התובעת לתקן את כתב האישום ולהוסיף על פריטי הרכוש גם מכשיר די.וי.די ותכשיטים, אשר המתלונן מסר למשטרה כי גילה את חסרונם בביתו, שלושה ימים לאחר תלונתו הראשונה.

2.הסניגורית טוענת כי אין די ראיות לכאורה לעבירות; וגם אם ייקבע שיש די ראיות לכאורה - אין קמה במקרה זה עילת מעצר.

3.החשד יוחס למשיב על פי הודעתו של המתלונן. המשיב והמתלונן מתגוררים בקרבת מקום זה לזה. המשיב הועסק על ידי המתלונן ופוטר על ידו ביום 23.4.10. אור ליום 20.4.10 אירעה פריצה נוספת לבית המתלונן, שבה נגנבו ממנו מחשב נייד מסוג MSI ו- 300 ₪ במזומן. על פריצה זו לא התלונן המתלונן במשטרה סמוך להתרחשותה, אך הוא טוען כי המשיב ידע בדיוק איזה מחשב יש לו והיכן הוא מוחזק, ואף ידע מתי אינו בביתו, על פי רכבו שהכיר. עוד מציין המתלונן כי המשיב שוחח עמו על מחשב שהוא אמור לקבל מגיסו.

המתלונן מוסר עוד כי ביום 23.4.10, בשעות הלילה, הוא מצא את המשיב מסתובב בחצר ביתו. לשאלת המתלונן מה המשיב רוצה, השיבו המשיב כי הוא זקוק לכסף עבור בתו.

בהודעה נוספת מסר המתלונן כי ביום 16.4.10 איבד המשיב מפתחות של רכב המתלונן, שהמתלונן מסר לו ביחד עם מפתחות ביתו, וכי לאחר דין ודברים ביניהם סוכם כי המתלונן ינכה משכרו של המשיב סכומים, עד להשבת הנזק. כשבוע לאחר מכן, ביום 23.4.10, שינה המתלונן את טיב עיסוקו, בשוק רמלה-לוד, ואז פיטר את המשיב, כיוון שלא נזקק עוד לעבודתו. אותו לילה מצא המתלונן את המשיב מסתובב בחצרו ושמע ממנו את ההסבר כי נזקק לכסף עבור בתו.

בהודעה נוספת שנגבתה מהמשיב הוא הכחיש לחלוטין כי המתלונן מסר לו מפתחות של רכבו ושל ביתו, אולם בת זוגו של המשיב מסרה בהודעתה אודות האירוע שבו איבד המשיב את מפתחות רכבו של המתלונן, וכי הושג ביניהם הסדר בעניין זה; וזאת בדומה לגירסת המתלונן ובניגוד לגירסת המשיב.

4.ביום 4.5.10 נערך חיפוש בבית המשיב ושם נמצאו כרטיסיות האוטובוס, ואף המכשיר הנייד, אשר המתלונן זיהה ככרטיסיות וכנייד שנגנבו מדירתו.

המשיב מסר בהודעתו כי מצא את הכרטיסיות ליד פח זבל, כשטייל עם בתו התינוקת, כחודשיים וחצי או שלושה חודשים לפני ההתפרצות שבה מדובר. לדבריו, הוא גילה שהכרטיסיות אינן שימושיות עבורו, כי אין ניתן להשתמש בהן בנתניה, ועל כן שם אותן בתיק של התינוקת ושכח אודותן, עד שנמצאו בחיפוש

שנערך. המשיב טען כי לא ידע שהכרטיסיות גנובות. עוד מסר המשיב בהודעתו כי השתמש בעבר בהירואין, אך מזה כחודש וחצי הוא נקי מהסם.

לשאלה כיצד מתיישבת גירסתו בדבר מציאת הכרטיסיות כחודשיים ומעלה קודם לכן עם תלונתו של המתלונן כי הן נגנבו מדירתו לפני ימים ספורים, השיב המשיב כי יתכן שהכרטיסיות נגנבו קודם לכן, אך המתלונן לא הבחין בכך. המשיב כפר בהתפרצות לדירת המתלונן, הן אור ליום 2.5.10 והן אור ליום 20.4.10.

בהודעה נוספת שנגבתה ממנו התבקש המשיב להסביר את מציאת המכשיר הנייד בביתו. לדבריו, בתו כבת חמש מצאה את המכשיר בחוץ והביאה אותו הביתה כחודשיים קודם לכן.

אף בת זוגו של המשיב מסרה בהודעתה כי המכשיר הנייד משמש לילדה למשחק, אך לדבריה הוא הגיע לביתם פחות מחודש לפני יום 4.5.10 (מועד גביית הודעתה).

יש לציין שהמתלונן מסר כי המכשיר הנייד היה שייך לאביו שנפטר, וכי הוא שמר אותו במגירה עם חפצים של אביו (נראה כי המכשיר לא היה שמיש).

גם לעניין המכשיר הנייד עומת המשיב עם גירסת המתלונן, כי הנייד נגנב מביתו אור ליום 2.5.10, דבר שאינו מתיישב עם טענת המשיב, כי בתו מצאה אותו בחוץ כחודשיים קודם לכן.

גם בעניין זה נתן המשיב אותו הסבר: כי יתכן שהנייד נגנב מביתו של המתלונן קודם לכן, אך המתלונן לא שם לב לכך.

5.הסניגורית טוענת כי המשטרה לא בדקה כלל את גירסת המתלונן בדבר האופן שבו נפרצה דירתו, תוך שבירת תריסי החלון, ואין ראייה לכך למעט הודעתו של המתלונן. עוד טוענת היא כי אין זה סביר שהמתלונן התלונן על הפריצה רק מספר שעות לאחר שגילה אותה, ולא מייד עם גילוייה.

מנגד טוענת התובעת כי עוד פחות סבירה היא גירסת המשיב כי מצא את כרטיסיות התחבורה הציבורית (ממספר סוגים), שערכן מתקרב ל - 4,000 ₪, ליד פח זבל, קרוב לשלושה חודשים לפני האירוע המדובר, וכי אפשר שהמתלונן לא הבחין שנעלמו מביתו.