מדינת ישראל נ' עזונה(עציר)

הכרעת דין

אני מרשיעה את הנאשם עפ"י הודייתו בעבירה לפי סעיף 144(א)רישא וכן סיפא לחוק העונשין תשל"ז - 1977 , עבירה מיום 18.11.09, כאשר במועד האמור בחנות שבבעלות אביו בג'לג'וליה החזיק באקדח גנוב טעון במחסנית ובה 10 כדורים בקוטר 9מ"מ וכן החזיק באותה חנות בשקית 65 כדורים ומחסנית נוספת תואמת ובה 15 כדורים.

המדובר באקדח אשר נגנב ב-27.4.00 מביתו של ירון ממן בקרית שמונה.

ניתנה והודעה היום כ"א טבת תש"ע, 07/01/2010 במעמד הנוכחים.

ליה לבאון, שופטת

גזר דין

הנאשם הודה בהזדמנות ראשונה שניתנה לו בעבירה של החזקת נשק ותחמושת.

התחמושת בכמות רבה, כ-90 כדורים בקוטר 9 מ"מ לאקדח יריחו גנוב מאז שנת 2000.

האקדח הוחזק אצל הנאשם בחנות שבבעלות אביו, שם גם הוחזקה שקית ובה 65 כדורים ומחסנית נוספת ובה 15 כדורים.

עברו של הנאשם נקי, ולדברי הסניגור הוא עובד במכולת של אביו, ואין לו שום הסתבכות עם החוק למעט זו שבפני, שמקורה באווירת פחד בעקבות סכסוך עם משפחה אחרת.

התביעה בטיעוניה מפנה לתקדימים, האחד של בימ"ש שלום והשני של בית המשפט העליון משנת 2006, לא בהכרח דומים לנסיבות תיק זה, ועותרת להטלת מאסר בפועל לתקופה שלא תפחת מ12 חודש, מאסר על תנאי וקנס, תוך הדגשת המסוכנות הרבה שבהחזקת כלי נשק בד"כ, ובמגזר המסוים שם נתפס בפרט.

הסניגור הנכבד ביקש להצביע על נסיבות לקולא, על הודיה, על משפחה תומכת, על מי שיודע כי הנאשם הוא אדם חרוץ שעובד למחייתו עם אביו, ובנסיבות אלו, כאשר הנשק הוחזק מתוך תחושת פחד, ביקש עו"ד ג'לג'ולי להסתפק בתקופת המעצר כמאסר, ולהטיל תקופה נוספת לריצוי בדרך של עבודות שירות לצד מאסר מותנה, ומשוכנע הוא שבכך יהיה כדי להרתיע.

שקלתי הנסיבות כולן, מחד גיסא הודיה, לקיחת אחריות, עבר נקי וחיסכון בזמן שיפוטי, ומאידך גיסא עבירה חמורה ונסיבותיה חמורות אף הן.

אם נחזור וניזכר במדרג שקבע כב' השופט גבריאל בך בפס"ד אבו מוך, הרי מדובר במקום גבוה במדרג, שהרי הנשק הוחזק לצורך הגנה עצמית ולעת מצוא, וכאשר מוחזק נשק מסוג יריחו 9 מ"מ וכמות תחמושת כה גדולה, קשה לי לקבל את הטענה כי בהגנה גרידא מדובר, ולטעמי המדובר במי שהכין לעצמו סליק שלם של תחמושת לצורך שימוש בה.

התחמושת הוחזקה במקום ציבורי, שם נכנסים אנשים לבצע קניות, ולא ניתן לדעת באיזה רגע ייעשה שימוש בנשק, וגם לא מי יעבור שם וייפגע במסגרת אותו סכסוך דמים שבשלו חושש הנאשם.

במסגרת ע"פ 5220/09, החלטה אשר ניתנה ב30.12.09, נדון מקרה דומה לזה שבפני. גם שם מדובר היה בנשק מאותו סוג, בעבר נקי, ושם לאחר שיקול, תוך התייחסות לרע"פ 2718/04 אבו דחל בדבר הסכנה הטמונה בעבירה החמורה של החזקת נשק, ורע"פ 5921/08 וכן ע"פ 3300/06 אבו סנינה, נדחה ערעור הנאשם, ומאסר בפועל אשר הוטל עליו לתקופה ממשית נותר לריצוי בפועל.

לטעמי, יש לתת משקל לסיכון הגלום בכך שנשק בעל פוטנציאל קטילה מוחזק ללא פיקוח, כאשר המחזיק נתון תמיד לסיכון שיתפתה לעשות שימוש בנשק, ולו ברגעי לחץ ופחד, ועל אחת כמה וכמה כאשר ברשותו תחמושת בכמות רבה.

עפ"י אלו מוצאת אני להטיל על הנאשם 8 חודשי מאסר לריצוי בפועל מיום מעצרו, 18.11.09, כולל.

כמו כן מוטלים 8 חודשי מאסר אותם לא יישא אלא אם תוך 3 שנים מעת שחרורו יחזור ויעבור על העבירות בהן הורשע.

בהתחשב בכל הנסיבות לקולא איני רואה להטיל קנס, אך מחייבת את הנאשם בחתימה על התחייבות בגובה 10,000 ₪, תנאיה כפי התנאי שהוטל, ואם לא תחתם – ירצה 7 ימי מאסר.

הנשק והתחמושת יחולטו.