מדינת ישראל נ' עזאזמה(עציר)

החלטה

1.זוהי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו על רקע כתב אישום המייחס לו לכאורה ביצוע עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, חבלה בכוונה מחמירה, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, שיבוש הליכי משפט, נהיגה ללא רישיון נהיגה, נהיגה ללא ביטוח.

2.עניינו של כתב האישום בכך שהמשיב, אשר מעולם לא היה לו רישיון נהיגה, נהג ביום 7/2/13 ברכב כאשר היו עמו ברכב שני אנשים נוספים. נטען, כי לאחר שהמשיב עקף במהירות רכב סיור בו נסעו השוטרים שפיק אלגלאוי וסאהר קרעאן, הורו לו השוטרים לעצור, אולם הוא התעלם מהוראותיהם והגביר את מהירות נסיעתו. המשיב החל לנסוע במהירות ובפראות תוך שהוא חוצה מספר צמתים באור אדום וגורם לכלי רכב אחרים בכביש לסטות ממסלול הנסיעה על מנת להימנע מפגיעה. עוד נטען, כי השוטרים דלקו בעקבות המשיב מרחוב יצחק רגב בבאר שבע המשיך בדרך חברון ודרך בן גוריון, חצה את צומת חטיבת הנגב וצומת שוקת תוך נוסע על אי תנועה, נכנס ליישוב תל שבע והמשיך לנהוג בפראות וגרם למספר כלי רכב לעצור בצד או לסטות מנתיב נסיעתם על מנת לא להתנגש בו. עוד נטען, כי לאחר שאיבד שליטה בתוך תל שבע התנגש בחומה, אך המשיך להימלט מהשוטרים עד שהתנגש בגבעת חול ומספר מטרים אחר כך נעצר. עוד נטען, כי לאחר שרכבו נעצר, עבר המשיב למושב האחורי על מנת להציג לשוטרים מצג שווא לפיו הוא היה במושב האחורי ולא נהג וזאת בכוונה לשבש הליכי משפט.

3.לאחר שקבעתי דבר קיומן של ראיות לכאורה ודבר קיומה של עילת מעצר, ובהתאם למצוות המחוקק בסעיף 21ב לחסד"פ, הורתי על קבלת תסקיר מעצר שיבחן את רמת המסוכנות הלכאורית הנשקפת מהמשיב וכן מסוגלות חלופה להציב גבולות להתנהגותו.

4.תסקיר שירות מבחן מיום 12/3/13:

מהתסקיר עולה, כי המשיב בן 28, נשוי. אביו נפטר בשנת 2004, אמו, סובלת מבעיות בריאותיות שונות. למשיב 9 אחים, כאשר מאשתו הראשונה של האב יש לו 12 אחים נוספים. עובר למעצרו המשיב עבד כחודש וחצי בתחנת כוח והתגורר בפזורה הבדואית בשבט אל עזאזמה. לדבריו סיים 9 שנות לימוד, אינו יודע קרוא וכתוב ועל רקע זה אין ברשותו רישיון נהיגה.

בתאריך 25/10/12 שוחרר ממאסר שהושת עליו במסגרת ת"פ 41461-07-11, בן 12 חודשים בגין ביצוע עבירות של גניבה ממעסיק.

עוד עולה מהתסקיר, כי במסגרת מ"ת 41473-07-11 (שלום באר שבע), שוחרר המשיב לחלופת מעצר בבית אחותו, ונרשמו שתי הפרות של תנאי המעצר: אחת בשל בעיה טכנית והשנייה בשל הפרה של תנאי מעצר הבית ועזיבה שלו את המקום למספר דקות.

התרשמות שירות המבחן – השירות התרשם מקיומו של פער בין הצהרותיו של המשיב באשר לרצונו לנהל אורח חיים נורמטיבי ושומר חוק לבין התנהלותו בפועל. עוד התרשם השירות, כי יחסו של המשיב לחוקי התנועה מאופיין בקלות דעת ובחוסר גבולות, מחזיק בעמדות אשר מאפשרות גמישות ויחס פורץ גבולות באשר לחוקי התנועה, ממוקד בסיפוק צרכיו ודחפיו, בשיחה עמם ניסה לטשטש את החלקים הבעייתיים בהתנהגותו ושם דגש על תפיסתו העצמית כאדם טוב ומכבד אחרים.

רמת מסוכנות- בשים לב למאפייני אישיותו של המשיב, נטייתו להתנהגות פורצת גבולות, קושי בהצבת גבולות פנימיים וקבלת גבולות חיצוניים, וכן העובדה כי לפני מספר חודשים בלבד סיים לרצות עונש מאסר, השירות התרשם מקיומה של רמת סיכון להישנות התנהגות פורצת גבולות.

חלופת מעצר – החלופה שהוצעה ונבחנה הינה בדמות מעצר בית בבית פארס אל עזאזמה – אחיו הבכור של המשיב, בן 32, נשוי ואב לילדים. בשיחה עמו מסר, כי בשל מגוריו בפזורה הבדואית, אין באפשרותו להיערך לאפשרות של איזוק לאקטרוני. עוד הוצע כמפקח קרוב משפחתו של המשיב, מר יוסף אבו חמאד, בן 34, נשוי ואב לילדים אינו עובד בשל בעיות בריאותיות, מתנדב במשמר האזרחי. שירות המבחן התרשם, מהמפקחים כאנשים רציניים המהווים דמויות סמכותיות עבור המשיב אשר מבינים את מהות הפיקוח ואחריותם כערבים ומפקחים.

לסיכום, סבור שירות המבחן כי לאור קשייו של המשיב לעמוד בתנאים המגבילים לאורך זמן וקושי בהצבת גבולות פנימיים להתנהגותו ויחסו לחוקי התנועה אשר מאופיין בקלות דעת, אין בחלופה כדי לצמצם את רמת הסיכון להישנות התנהגות פורצת גבולות ועל כן לא באו בהמלצה לשחרורו לחלופת מעצר.

5.ב"כ המבקשת עתר להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו. נטען, כי בשים לב לחומרת המעשים המיוחסים למשיב וכן לאופי ונסיבות ביצועם לכאורה, וכן בשים לב לכך כי המשיב סיים רק לאחרונה לרצות עונש מאסר בפועל, ובמסגרת שחרורו לחלופת מעצר במ"ת 41473-07-11 (שלום באר שבע), היו לו שתי הפרות, לא ניתן ליתן אמון במשיב. עוד הפנה ב"כ המבקשת לתסקיר שירות המבחן לפיו, המשיב מתקשה לשים לעצמו גבולות פנימיים להתנהגותו, יחסו לחוקי התנועה מאופיין בקלות דעת ובחוסר גבולות וקיימת רמת סיכון להישנות התנהגות פורצת גבולות. עוד נטען, כי המדיניות השיפוטית שהתווה בית המשפט העליון במקרים אלו, הינה מעצר עד תום ההליכים, ואין בנסיבות תיק זה כדי לחרוג ממדיניות זו.

6.ב"כ המשיב עתר להורות על שחרורו של המשיב לחלופת המעצר, חרף המלצת שירות המבחן. נטען, כי שירות המבחן התרשם מהערבים כאנשים רציניים, אחראים אשר מבינים את האחריות הכרוכה בהיותם גורמים מפקחים ומהווים דמויות סמכותיות עבור המשיב. בנוסף, השירות התרשם, כי המפקחים המוצעים נכונים לדווח לגורמי אכיפת החוק במקרה של הפרה. לגישת ב"כ המשיב יש בחלופה שהוצעה ונבחנה כדי לצמצם את רמת המסוכנות הלכאורית הנשקפת מהמשיב ולהשיג את מטרת המעצר, ועל כן עתר להורות על שחרורו של המשיב לחלופת המעצר.

דיון והכרעה

7.הלכה היא, כי מקרים בהם נאשם נמלט מכוחות המשטרה תוך נהיגה פראית ומופקרת, יש להורות על מעצרו עד תום ההליכים. התנהלותו של אדם המסכן חיי אחרים תוך ניסיון הימלטות מעידה על כך שנובע ממנו סיכון של ממש לשלום הציבור ולביטחונו, ולפיכך קיים אינטרס ציבורי להורות על מעצרו עד תום ההליכים. (ראה בש"פ 7711/2010 שתיוי נ' מדינת ישראל; בש"פ 6433/06 מדינת ישראל נ' אבולקיעאן).

עוד נקבע, כי עבירות מסוג זה מונעים מבית המשפט מלתת במשיב אמון. "עצם התעלמות מאנשי משטרה שמנסים כברת דרך לעצור את המשיב בדרכים חוקיות, מצביעה בפני עצמה על מסוכנות. לא סתם מסוכנות אלא מסוכנות שיש לה השלכה רבתי לעניין האפשרות לבטוח במשיב, כאשר על הפרק עומדת האפשרות לשחרורו בחלופת מעצר. מי שאינו נרתע משוטר העומד בפניו ומסמן לו פיזית בצורה הברורה ביותר לעצור, וכי מדוע יירתע מהוראה ערטילאית של בית המשפט המכתיבה לו תנאים כאלה ואחרים" (ראה: בש"פ 9701/06 מדינת ישראל נ' סלים אלסטד).

עוד נקבע בפסיקה, כי שאלת מסוכנותו של המשיב תיבחן לאור נסיבות המקרה, כאשר במסגרת זו על בית המשפט לשקול האם המעשה מגלה אופי רע ואלים או מעיד על מועדות, וכן לאור נסיבותיו האישיות של העושה, עברו ואופיו והאם לאור אישיותו או תכונותיו של העושה נשקפת ממנו סכנה לציבור או ליחידיו.

8.על רקע המבחנים שהותוו בפסיקה, אבחן את עניינו של המשיב שבפניי.

באשר לנסיבות המעשה – מדובר בנסיבות חמורות, כפי שמתואר בעובדות כתב האישום וכעולה מחומר הראיות, המשיב בחר לאורך מסלול נסיעה ארוך, להתעלם מהוראות השוטרים, נמלט מפניהם בנסיעה מהירה כאשר ניידת משטרה דולקת אחריו ושתי ניידות אחרות מציבות מחסום דוקרנים, נהג במהירות ובפראות, תוך שהוא נסע מרחוב יצחק רגב בבאר שבע המשיך בדרך חברון ודרך בן גוריון, חצה את צומת חטיבת הנגב וצומת שוקת תוך שהוא נסע על אי תנועה, נכנס ליישוב תל שבע והמשיך לנהוג בפראות וגרם למספר כלי רכב לעצור בצד או לסטות מנתיב נסיעתם על מנת לא להתנגש בו, חצה צמתים באור אדום, התנגש בחומה, עד שלבסוף הגיע לשביל עפר והתנגש בגבעת חול ולאחר מספר מטרים ומכיוון שהשביל הסתיים, נאלץ לעצור. עוד נטען, כי לאחר שרכבו נעצר, עבר המשיב למושב האחורי על מנת להציג לשוטרים מצג שווא לפיו הוא היה במושב האחורי ולא נהג וזאת בכוונה לשבש הליכי משפט.