מדינת ישראל נ' עזאזמה(עציר) ואח'

החלטה

הנני ממנה את עו"ד כץ מטעם הסנגוריה הציבורית ליצוג החשוד 1 בתיק זה.

ניתנה והודעה היום י"ד סיון תש"ע, 27/05/2010 במעמד הנוכחים.

איתי ברסלר-גונן, שופט

החלטה למשיב 1

נוכח הסכמת הצדדים והצהרת התובע, מאריך את מעצרו של המשיב 1 עד ליום 30.5.2010 בשעה 13:00.

זכות ערר כחוק.

ניתנה והודעה היום י"ד סיון תש"ע, 27/05/2010 במעמד הנוכחים.

איתי ברסלר-גונן, שופט

החלטה

לאור פתיחתם של התיקים, אני מתיר את הצגתם וב"כ המשיב 2 יוכל לחקור לגביהם.

ניתנה והודעה היום י"ד סיון תש"ע, 27/05/2010 במעמד הנוכחים.

איתי ברסלר-גונן, שופט

החלטה למשיב 2

בפני בקשה לעצור את המשיב לתקופה בת 5 ימים, לאחר שהוגשה הצהרת תובע וזאת מכוח סעיף 17 (ד) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) התשנ"ו – 1996 [להלן:"החוק"].

המשיב נעצר ביחד עם אחרים, ביום 26.5.2010 בשעה 10:30, בהתאם לסעיף 27 לחוק והובא להארכת מעצרו על פי הוראות סעיף 29 לחוק זה.

הבקשה מייחסת למשיב חשד לעבירה של שהייה בלתי חוקית וכניסה לישראל שלא כחוק ועילת המעצר המבוקשת היא מסוכנות.

במסגרת הדיון הוסיף החוקר כי יש חשש להמלטות.

אין מחלוקת בדבר העובדה שיש בתיק די כדי לגבש את הראיות לכאורה לעבירה שבוצעה, ולפיכך ונוכח הצהרת התובע ודאי שקיימת עילת מעצר, גם לצורך סעיף 17 (ד) לחוק.

לטענת הסניגור, ניתן, למרות הצהרת התובע, לשחרר את המשיב ואפילו לתחום הרשות הפלסטינית וזאת בתנאים שיאפשרו את התייצבותו להמשך ההליכים כנגדו, אם יוגש כתב אישום כנגדו.

עיינתי בפסיקה שהציג בפניי הסניגור שעיקרה מקרים שבהם שוחררו שוהים בלתי חוקים לחלופות מעצר, לאחר הגשת כתב האישום.

אני סבור שבמקרה הספציפי הזה, אין מקום לשחרור לחלופת מעצר, בשלב זה של ההליך והדברים יבחנו, בין היתר, לאחר שיוגש כתב אישום ולאורו.

לא הוצגו בפניי תנאים מיוחדים של המשיב שיצדיקו את הסטיה מהעיקרון, של חשש מהמלטות מן הדין במקרה של עבירת שב"ח.