מדינת ישראל נ' עומר

גזר דין

הנאשם הורשע עפ"י הודאתו בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רשיון נהיגה תקף וללא ביטוח וכן אי ציות להוראת שוטר.

הודאתו באה לאחר שהחלה שמיעת הראיות.

העבירות בהן הורשע הנאשם הינן חמורות כל אחת כשלעצמה, ולא כל שכן בהצטברן יחד. מקבץ העבירות מלמד על זלזול בחוק ובנציגיו, ועל מסוכנותו של הנאשם.

מגליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם בתעבורה עולה כי קיבל רשיון נהיגה לראשונה בשנת 1996, ומאז צבר 4 הרשעות, האחרונה שבהן הינה בגין עבירות דומות, בהן הורשע בשנת 2007 (להלן: "התיק הקודם"). שלוש העבירות הנוספות מינוריות, באופן יחסי, ונעברו בין השנים 2000-2006.

מגליון ההרשעות הפליליות מתגלה עבר עשיר, בין היתר, בעבירות של הריגה, שוד מזוין (פעמיים), עבירות אלימות קשות, סחיטה באיומים, מספר עבירות סמים, מגוון עבירות רכוש, בריחה ממעצר, שיבוש מהלכי משפט ועוד.

הרשעתו האחרונה הינה בגין עבירות סמים והפרעה לשוטר, שבוצעו בשנת 2008, בגינן נדון ביום 10.9.08, ובין היתר, הוטל עליו מאסר בן 9 חודשים (להלן:"המאסר הנוסף").

המאשימה בקשה להטיל על הנאשם מאסר בפועל, מאסר מותנה, פסילה ארוכה, פסילה על תנאי וקנס, ואף להפעיל מאסר מותנה, שלטענתה הינו בר הפעלה.

ב"כ הנאשם טענה כי המאסר המותנה איננו בר הפעלה, משום שתקופת התנאי חלפה, היא בקשה להעדיף את הפן השיקומי ולהקל בעונשו של הנאשם בהתחשב בשינוי שערך עם גמילתו מסמים לראשונה בחייו, ולאור הטיפול בו מתמיד עד היום. כמו כן, בקשה להתחשב בתקופה בת כחודשיים, בה היה נתון במעצר בגין תיק זה, וכן בתקופה הארוכה בה היה נתון במעצר בית, ובהשלכות שהיו לתקופה זו עליו ועל משפחתו.

הנאשם עצמו הביע צער על מעשיו. בקש להתחשב בכך ששיקם את חייו, בכך שהתמיד בטיפול על אף הקשיים ובכך שהקפיד על תנאי שחרורו.

טענות ההגנה בדבר הטיפול נתמכו במסמכים מטעם המרכז לטיפול תרופתי ממושך בנפגעי סמים בנצרת, שם טופל במהלך תקופת מעצר הבית, כחלק מתנאי שחרורו.

האם התנאי בר הפעלה?

גזר הדין בתיק הקודם ניתן ביום 28.6.07.

במסגרת גזר הדין הוטל על הנאשם מאסר מותנה בן 8 חודשים למשך 3 שנים, שלא יעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה (להלן: "המאסר המותנה").

כמו כן, הוטל על הנאשם מאסר בפועל למשך חודש ימים, מיום מעצרו בתיק הקודם – 24.6.07.

אין מחלוקת בין הצדדים כי הנאשם שוחרר ממאסר זה ביום 24.7.07.

העבירה בתיק זה בוצעה ביום 17.8.10.

במהלך תקופת התנאי הוטל על הנאשם המאסר הנוסף, כמפורט לעיל.

המאסר הנוסף, בן תשעת החודשים, הוטל על הנאשם בגזר הדין מיום 10.9.08, במסגרת תיק

3651-05-08 (הרשעה מס' 21 בת/8).