מדינת ישראל נ' עוזיהו

בפני

שופטת עינת רון

הכרעת דין

לנאשם יוחסו בכתב האישום עבירות של איומים וחבלה חמורה, אשר כוונו על פי הנטען כלפי המתלונן – יאיר נעמני.

המתלונן סיפר כי בתאריך 22/4/09 חזר לביתו מעיסוקיו והחנה את רכבו בסמוך ליבתו. כאשר היה בדרכו אל הבית ופתח את שער הבית, הניח את צרור המפתחות על פח זבל ירוק גודל שהיה בסמוך ואזי שמע מאחוריו חריקה. לכשהסתובב, הבחין בנאשם המגיע מרחוב סמוך ונוסע על המדרכה על אופנועו. משהגיע לקראתו, שאל המתלונן את הנאשם מדוע הוא נוסע על המדרכה וביקש כי לא יעשה כן והלה הגיב: "מה כולכם הפכתם להיות שוטרים לא שם עליך זין ולא סופר אותך" והמשיך בנסיעתו. המתלונן הוציא את מכשיר הטלפון שלו וניסה לצלם את הנאשם, הנאשם שהבחין בו עושה כן, ירד מאופנועו והיכה אותו באמצעות אגרופו בעין ימין של המתלונן וכן ניסה לחטוף ממנו את הטלפון שלו.

המתלונן הדף את הנאשם עם ידו האחת והכניס את הטלפון שלו לכיסו. אזי היכה אותו הנאשם במכת אגרוף נוספת ונטל את צרור המפתחות שהיה מונח על הפח. המתלונן שנפל לאחור, כך תאר, החל להתאושש והבחין כי הנאשם החל לנסוע על אופנועו, על כן יצא אחריו ואחז בידו והצליח להוציא ממנו צרור אחד לשל מפתחות. בידו של הנאשם הוא החזיק במנעול של השער של המתלונן ובאמצעות מנעול זה היכה את המתלונן בעין ימין, עלה שוב על אופנועו והחל בנסיעה. המתלונן קם, רץ אחריו וזינק עליו מאחור והפך אותו על אופנועו. השניים נפלו על הכביש. בזמן שהנאשם מיהר לאסוף את החפצים שהתפזרו אל תא המטען של האופנוע, מיהר המתלונן ונטל את המפתחות של האופנוע מתוך המתנע. לדבריו עשה כן, מאחר שחשש כי הנאשם יימלט מהמקום כאשר המפתחות לביתו שלו עימו.

המתלונן המשיך ותאר את האירוע ולדבריו הנאשם ניסה לחנוק אותו מאחור וכן ניסה לסובב את ידו ומשהדף אותו המתלונן, היכה אותו הנאשם בשנית באמצעות המנעול בעינו. בשלב זה, כך סיפר המתלונן הוא החל להתערפל והתמוטט על המדרכה.

המתלונן ציין כי במהלך האירוע ובעת שהוכה על ידי הנאשם הוא צעק "הצילו משטרה". ועל כן יצאו שכנים מבתיהם והזמינו משטרה ואמבולנס. רק כאשר הגיעה משטרה אל המקום הוא החזיר לנאשם את מפתחותיו וקיבל ממנו את מפתחותיו שלו שהיו ברשותו ואז פונה באמבולנס לבית החולים.

עוד ציין המתלונן כי במהלך האירוע איים עליו הנאשם באומרו לו "אני ארצח אותך אני אחסל אותך אתה לא יודע עם מי הסתבכת זה יומך האחרון".

המתלונן הציג תמונה שצילם (ת/10) ולדבריו זוהי התמונה המתעדת את הרגע בו החנה הנאשם את אופנועו וכאשר הבחין שהמתלונן מצלם אותו והתקרב על מנת להכותו.

המתלונן סיפר כי הודעה ראשונה נגבתה ממנו עת היה בית החולים במהלך הטיפול בו ולמחרת היום זומן לתחנת המשטרה ונחקר באזהרה שכן הובהר לו כי הנאשם התלונן כנגדו כי הוא זה אשר תקף אותו ראשון. המתלונן דחה מכל וכל את גירסת הנאשם וחזר על גרסתו שלו כי הנאשם נסע בפראות על המדרכה ומשהבחין במתלונן המצלם אותו היכה אותו ללא כל אזהרה במישרין במכת אגרוף לעין ימין שלו.

מעבר לכך שדחה,כאמור מכל וכל את כל טענות הנאשם, הדגיש המתלונן כי הנה חבלות קשות נגרמו לו בעוד שלנאשם לא נגרמו חבלות ו/או חבלות קלות מאוד. ואף אלה לטעמו, נגרמו לנאשם כתוצאה מנפילתו על הכביש. על פי תאורו הנאשם הוא ש"נכנס לאמוק ותקף אותי בצורה פראית".

בחקירה הנגדית דחה המתלונן את טענת הנאשם כי הוא החנה את אופנו על מנת לפתוח את ארגז האופנוע וליטול ממנו דבר מה וב"כ הנאשם אף הסתמכה לצורך כך על התמונה (ת/10). המתלונן טען כי הנאשם ניגש מיד על מנת להכותו ובתמונה הניח הנאשם את ידו על אופנועו על מנת להזיז את רגלית האופנוע – הא ותו לא.

המתלונן אף דחה את הטענה כי הנאשם עצר במקום על מנת לאתר כתובת כלשהי ולדבריו הוא אף לא שאל אותו דבר בענין זה וכל השיחה ביניהם התמצתה בכך שהמתלונן שאל את הנאשם מדוע הוא נוסע על המדרכה. כן מסר כי לא הבין כלל ועיקר כי הנאשם הוא שליח על אופנוע ולא היה דבר על אופנועו שהיה בו כדי לציין זאת.

המתלונן אישר כי חשש מאוד במהלך האירוע והיו שלבים בהם חש פחד של ממש לחייו.

אם כך, הקשתה עליו ב"כ הנאשם הכיצד במספר שלבים שונים לא הניח לנאשם לעזוב את המקום ובחר, חלף זאת, לרוץ אחריו ליטול את מפתחותיו, לזנק עליו ומנוע את עזיבתו וכיו"ב. המתלונן השיב כי חשש מאוד מכך שהנאשם יעזוב את המקום עם מפתחותיו, דבר שיאפשר לו לשוב אל המקום ולפרוץ לביתו ולרכבו.

המתלונן נשאל כתוצאה ממה, לטעמו, נפצע בעינו והשיב כי הנאשם היכה אותו באמצעות המנעול ואינו יודע האם נפצע כתוצאה מהמנעול או כתוצאה מהאגרוף ומשעומת עם אשר מסר באשר לכך בהודעתו במשטרה, ציין כי אותה עת היה עם זעזוע מוח בבית החולים וכי על כל פנים לא זכור לו האם הנאשם היכה אותו באמצעות המנעול פעם אחת או שמא פעמיים.

משהוטח בו שוב כי במשטרה אמרו כי אולי היכה בו הנאשם באמצעות המנעול, אמר כי אינו חוזר מהודעתו שבמשטרה, אך כאמור, יש לזכור באלו לתנאים נמסרה וכי לא נאמר לו כי הוא רשאי שלא למסור הודעה בשל מצבו הרפואי אותה עת. ועל כל פנים הוא עומד על כך כי הנאשם היכה אותו באמצעות המנעול ועשה כן בחוזקה.

המתלונן אישר כי כאשר הגיעו השוטרים אל המקום זיהו על חולצתו של הנאשם כתמי דם מאחור. הוא ציין כי אכן זהו דמו של ו וכי הדבר נבע מכך שהוא זינק על הנאשם מאחור על מנת למנוע נסיעתו מן המקום וכך זב דמו שלו על חולצתו של הנאשם.

המתלונן הדגים בבית המשפט כיצד חבק בזרועו אל כתפו של הנאשם מאחור וכיצד נפלו שניהם אל הכביש. הוא אישר לשאלת ב"כ הנאשם כי מיד לאחר מכן מיהר ליטול את מפתחות האופנוע מתוך המתנע והבהיר לה כי עשה כן על מנת לא ליצור מצב בו יסתיים האירוע כאשר מפתחותיו שלו אצל הנאשם והוא יכול לעזוב את המקום במצב זה.