מדינת ישראל נ' עוויסאת

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

מדובר בעבירה חמורה ומסוכנת של נהיגה בפסילה וללא ביטוח תקף.

על פי כתב האישום, הנאשם נשפט בנוכחות ביום 26/03/09 בבית משפט השלום לתעבורה בירושלים, ונדון בין היתר לפסילה של רישיון נהיגה למשך 5 חודשים. הנאשם הפקיד רישיונו בו ביום ונתפס נוהג ביום 07/07/09 כשהוא נוהג במשאית בלב העיר מודיעין, ביודעו כי הוא נוהג בזמן פסילה.

אין צורך להכביר מילים על חומרתה של העבירה המצביעה על זלזולו של הנאשם בחוקי התעבורה ובהכרעה שיפוטית שניתנה בעניינו.

חומרה יתרה במקרה דנן, בו אין המדובר במעידה ראשונה, שכן על פי גיליון הרשעות קודמות, לחובת הנאשם הרשעה קודמת בתיק 685/09 בגין שני אישומים של נהיגה בזמן פסילה, כאשר אחת מהן הינה הינה מיום 08/05/09 (מועד העבירה השני לא צויין בגזר הדין). היינו, כחודשיים לפני מועד ביצוע העבירה נשוא כתב האישום דנן.

לזכותו של הנאשם הודאתו.

לחובת הנאשם עבר מכביד, הנאשם הנוהג משנת 05', כבר צבר לחובתו 18 ה"ק מהן נהג חדש ללא מלווה, אי ציות לתמרור פרסה (2 ה"ק), נהיגה ברכב שנמסרה עליו הודעת איסור שימוש (2 ה"ק), נהיגה בזמן פסילה וגרימת תאונת דרכים עקב סטיה מנתיב ומהירות בלתי סבירה.

היינו, עברו התעבורתי מכביד הן מבחינת כמות הרשעות קודמות והן מבחינת חומרתן.

הצדדים עתרו להשית על הנאשם מאסר בדרך של עבודות שירות, פסילה, פסילה על תנאי, מאסר על תנאי וקנס.

לאור הסכמת הצדדים, הוריתי לממונה על עבודות השירות להגיש חוות דעת בעניינו של הנאשם. הממונה בחוות דעתו מיום 25/03/12 קבע כי הנאשם מתאים לרצות מאסר בדרך של עבודות שירות.

כבר נפסק לא אחת כי העונש בגין עבירה של נהיגה בזמן פסילה הינו מאסר בפועל זו הדרך היחידה למנוע מעשית הישנות עבירה זו.

מאסר בעבודות שירות אינו נותן מענה לענישה הולמת לעבירה זו.

(ר' עפ"ת 3129-07-08, נסיראת נ. מדינת ישראל, בימה"ש המחוזי מחוז מרכז מפי כב' השופטת נ. אהד).

ברע"פ 6115/07, קבע ביהמ"ש העליון, כי ביהמ"ש רשאי לגזור מאסר בפועל בעבירות של נהיגה בזמן פסילה גם בלא קיומו של מאסר על תנאי בר הפעלה.

על אחת כמה וכמה כאשר אין המדובר בפעם הראשונה בה נתפס הנאשם נוהג בזמן פסילה.

על כן, הנני סבורה, כי בנסיבות אלו, מוצדק מיצוי הדין עם הנאשם, ובין היתר כדי למנוע מהנאשם הפרה חוזרת של ההכרעות השיפוטיות והתעלמות מהחוק ומהסיכונים שהוא יוצר במעשיו הנלוזים.

עם זאת, מטעמי מדיניות משפטית השואפת לכבד הסדרי טיעון, ובשים לב לכך שהנאשם יכול היה לצרף תיק זה לתיק אחר, אאמץ ההסדר על אף היותו מקל עם הנאשם ואני מחליטה לגזור על הנאשם העונשים הבאים:

אני דנה את הנאשם למאסר למשך 6 חודשים שירוצה בדרך של עבודות שירות, בהתאם לחוות דעת הממונה.

אני דנה את הנאשם ל-9 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, שלא יעבור עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף מעל שנה או נהיגה בזמן פסילה.