מדינת ישראל נ' עוודאללה(עציר)

גזר דין

הנאשם הורשע לפי הודאתו בעבירה של ביצוע עסקה אחרת בסם – עבירה לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג – 1973. על פי עובדות כתב האישום, לאחר שתוקן, בתאריך 27.7.10 בשעה 15:00 לערך, בסמוך לבית החולים אוגוסטה ויקטוריה מכר הנאשם, עם אחר, מחמד אבו ג'מעה, סם מסוכן לסוכן סמוי תמורת 1,000 ₪. הסם בו מדובר הוא סם מסוג קוקאין. אותה עיסקה תואמה טלפונית בין הסוכן לבין האחר; הנאשם והאחר הגיעו למקום ברכבו של האחר; הנאשם ירד מהרכב, הלך לרכבו של הסוכן; מסר לסוכן את הסם; לקח ממנו את התמורה והעביר אותה לאחר. שניהם נסעו מהמקום.

במהלך הדיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים הוזמן והתקבל תסקיר מעצר מפורט אשר שלל אפשרות לשחרור הנאשם לחלופה. הנאשם ביקש לעבור לדיון בתיק העיקרי, הודה בכתב האישום לאחר שזה תוקן והצדדים טענו לעונש.

עמדת המאשימה היא להטלת מאסר ממושך בפועל ולמאסר על תנאי. המאשימה הצביעה על כך שמדובר במי שלחובתו תשע הרשעות קודמות וכי שוחרר ממאסר ימים ספורים לפני שביצע את העבירה הנוכחית. עוד הצביעה המאשימה על כך שמדובר בסם מסוג קוקאין.

הסנגור הצביע על כך שמדובר באדם עלוב חיים, כהגדרתו, שהושלך מביתו לפנימיה מאז היה נער; וכי יש לראות את כתב האישום ככתב אישום כנגד החברה. הוא הצביע על הנסיבות המיוחדות של המקרה שבהן נגרר הנאשם אחר אחיו של בעלה של אחותו שנטל אותו עימו וגרר אותו כך שנקלע למקום הלא נכון בזמן הלא נכון. הנאשם נקלע, כך טוען הסנגור, לאותה סיטואציה במקרה ומצא את עצמו לפתע מעורב בעסקת הסם. עוד מפנה הסנגור לכך שאשתו של הנאשם אינה מעוניינת עוד בהמשך הקשר עמו לאחר מעצרו וזאת ימים מספר לאחר ששוחרר ממאסר קודם. הסנגור שב ותאר את הנאשם כ'שבר כלי' וכמי שנזרק ל'פח האשפה של החיים', שרוי בפח, מנסה להרים את האף וטובע מחדש. הנאשם בדבריו תאר כי נפל קורבן לגיסו וכי אינו סוחר סמים אלא נגרר והופלל.

עיון בגליון הרישום הפלילי מעלה תמונה עגומה למדי. הנאשם יליד 1975 נדון למאסרו הראשון עוד בהיותו בן 20 לאחר שהורשע בעבירה של שוד. בשנת 1996, בהיותו בן 22, הוא נדון למאסר למשך 6 שנים ושלושה חודשים בשל ביצוע עבירת שוד מזוין ומספר עבירות רכוש נוספות. בשנת 1997 הוא נדון לשנתיים נוספות בשל שוד מזוין תוך שנקבע כי עונש זה יבוצע במצטבר לעונש המאסר שהוטל בהליך הקודם. בשנת 1998 נדון למאסר למשך 15 חודשים שגם הוא הצטבר לעונש המאסר אותו נשא בשל ביצוע עבירות רכוש.

לאחר שהנאשם השתחרר ממאסר ממושך הוא נדון, ביום 28.11.05, תוך פרק זמן קצר למאסר למשך 18 חודשי מאסר לאחר הרשעתו ב- 7 עבירות של סחר בסמים. בגזר דין נוסף נדון ל- 18 חודשי מאסר נוספים שהצטברו לגזר הדין הקודם בשל עבירות התפרצות וגניבה. הנאשם שוחרר ממאסר כשבועים טרם מעצרו בתיק הנוכחי.

מתוך תסקיר המעצר, עליו הסתמכו הצדדים גם בהליך זה בהסכמה, עולה תמונה קודרת ביותר לגבי עברו של הנאשם וקורותיו. קשה שלא להתרשם כי מדובר במי שלמעשה נפלט בגיל צעיר מכל מסגרת, התחבר לחברה שולית והחל לצרוך אלכוהול וסמים. עונשי המאסר הממושך אותם נשא לא כללו טיפול או שינוי אלא אף הגבירו את רמת הצריכה של חומרים פסיכואקטיביים ומכאן חזרתו להתנהלות בעייתית עם שחרורו מהמאסר הייתה המשך ישיר של המאסר הממושך.

הנאשם נישא מספר ימים בטרם החל לשאת את עונש המאסר האחרון ועתה לאחר שחרורו ממאסר ומעצרו פעם נוספת נטען לכך שאשתו אינה נכונה עוד להמתין.

מתיאור הדברים שלעיל נגלית אכן תמונה עגומה. הנאשם כיום בן 36 ומאז היה בן 20 הוא מבלה את עיקר זמנו בבתי הסוהר השונים; תקופות המאסר אינן מביאות לשיקום או לגמילה והתמכרותו לסם מביאה מטבע הדברים לקשיי תפקוד עם שחרורו ממאסר ולחזרה לאותו מעגל של ביצוע עבירות. תאור הדברים הציורי, שנתן הסנגור משקף במידה רבה את המציאות.

ואולם לעת הזו, משאין אפיק שיקומי בפתח והצפי לעתיד אינו נראה מבטיח דומה כי אין מנוס אלא מלבכר את טובתה של החברה ואת הרחקתו של הנאשם ממנה בכדי למנוע את המשך הפגיעה ממנו תוך תקווה שאולי הפעם, במהלך תקופת המאסר, יתחולל שינוי.

לאור האמור לעיל אני מטיל על הנאשם:

6 חודשי מאסר בפועל החל מיום מעצרו 27.7.2010.

3 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שלא יעבור בתוך 3 שנים ממועד שחרורו ממאסר עבירה על פקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג – 1973 למעט עבירה של החזקת סם מסוכן לשימושו העצמי.

המוצגים, ככל שנתפסו וככל שאינם נחוצים להליך בעניינו של האחר, יחולטו ויושמדו.

הודע על זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום.

ניתן היום, ח' תשרי תשע"א, 16 ספטמבר 2010, במעמד הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: