מדינת ישראל נ' עווד (עציר)

א)פתח דבר:

1.הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בביצוע חבלה חמורה בנסיבות מחמירות (תוך שימוש בנשק קר) – עבירה לפי סעיף 333 + 335(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

2.עפ"י עובדות כתב האישום המתוקן, המתלונן והנאשם, אזרחי סודן, עבדו יחדיו במשחטה. בתאריך 11.4.10, במהלך עבודתם, דקר הנאשם את המתלונן בעכוזו השמאלי באמצעות סכין בעלת להב של 20 ס"מ שהיתה בקרבת מקום, באומרו לו: "למה אתה אומר לי מזדיין בתחת?".

בתגובה השיב המתלונן לנאשם כי הוא "צחק איתו". עובדים שהיו במקום הרחיקו את הנאשם מהמתלונן, והמתלונן פונה באמבולנס לבית חולים שם התברר כי כתוצאה מחדירת הסכין לעכוזו בעומק רב, נחתכו צינורות הזרע והשתן של המתלונן. צינורות אלו אוחו בניתוח ממושך.

ב) הסדר הטיעון:

3.במסגרת הסדר טיעון הוסכם בין הצדדים כי הנאשם יודה בעובדות כתב האישום המתוקן, והצדדים יטענו לעונש באופן חופשי.

ג)טיעוני ב"כ המאשימה:

4.ב"כ המאשימה עתר לבית המשפט להשית על הנאשם עונש מאסר לתקופה ממושכת, מאסר מותנה ופיצוי למתלונן, שכן בית המשפט העליון התווה מדיניות ענישה מחמירה כנגד "תת-תרבות הסכין".

לטענת ב"כ המאשימה, מדובר באירוע חמור שהחל בזוטות והגיע לשימוש בסכין שתוצאתו חמורה. בנוסף טען ב"כ המאשימה, כי ככל הנראה הנאשם שתה אלכוהול בלילה שלפני התקיפה - עובדה המהווה – אליבא דתביעה – נסיבה נוספת לחומרה.

לדבריו, בשיחה שהתקיימה בין המתלונן לבין נציגת התביעה הכחיש המתלונן כי קילל את הנאשם, וטען כי נגרמה לו גם פגיעה נפשית בנוסף לפגיעה הפיזית.

ב"כ המאשימה הוסיף, כי יחד עם זאת, הנאשם הודה בחקירתו במשטרה, נטל אחריות למעשה, וחסך זמן שיפוטי.

עוד ציין ב"כ המאשימה, כי הסדר הטיעון נעשה על דעתו של המתלונן הסובל עד היום מכאבים ברגל שמאל, דלקות בשלפוחית השתן. הוא מתקשה בהרמת משאות כבדים, ומתעייף בנקל במהלך עבודתו.

5.ב"כ המאשימה הפנה את בית המשפט לע"פ 860/09 וסים אבו שנדי נ' מ"י (פורסם בנבו) שם המערער - בן 18 ושלושה חודשים, דקר אדם בסכין לאורך לחיו השמאלית, ובית המשפט המחוזי השית עליו 4 שנות מאסר בפועל, שנתיים מאסר על תנאי ופיצויים למתלונן בסך 100,000 ₪. בית המשפט העליון התחשב בגילו הצעיר של המערער, באסון שפקד את משפחתו ובהמלצת שירות המבחן, והעמיד את עונשו על 40 חודשים.

בנוסף הפנה ב"כ המאשימה לת"פ (ב"ש) 533/09 מ"י נ' פלוני תק-מח 2010(2) 18951 שם גזר בית המשפט המחוזי 4 שנות מאסר בפועל על נאשם, אשר בהיותו בן 16 דקר אדם דקירה עמוקה בחזה ודקירה נוספת בירך ימין.

ד.טיעוני ב"כ הנאשם:

6.ב"כ הנאשם עתר לבית המשפט להסתפק בתקופת המעצר מיום 11.4.10 ובתשלום פיצויים למתלונן בסך 5,000 ₪.

לטענתו, מרשו הגיע לישראל על מנת לעבוד ולשלוח כסף להוריו, ולא התכוון להסתבך בפלילים. ברם, מאחר ותרבותו של הנאשם אינה מתייחסת באהדה לאנשים בעלי נטיות הומוסקסואליות, אזי הקנטותיו ורמיזותיו של המתלונן לאורך תקופה ממושכת בדבר נטיותיו המיניות כביכול של הנאשם, גרמו לו לסבל רב, פגעו בכבודו, והגיע כדי "הטרדה מינית".

7. ב"כ הנאשם הוסיף וציין, כי חילופי הדברים בין המתלונן לבין הנאשם המופיעים בכתב האישום מעידים בפועל על הרקע למעשה הדקירה: הקנטתו של הנאשם על רקע ייחוס נטיות הומוסקסואליות כביכול, עד כי הוא לא שלט עוד ברוחו.

ב"כ הנאשם הוסיף כי לא מדובר באירוע בפאב או במועדון לילה, והמעשה לא בוצע מתוך שכרות, והא ראיה שהתביעה לא ציינה בכתב האישום את טענתה בדבר היות הנאשם בגילופין.