מדינת ישראל נ' עודה(עציר) ואח'

החלטה

לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים אזי יש להתייחס לכל אחת מטענותיו של עו"ד תילאווי בנפרד.

בטענה הראשונה אני מצטרף לדעתו של עו"ד תילאווי לפיה המותב שנותן את ההחלטה מן הראוי שגם יהיה זה שישמיע אותה בפני המשיב וככל שתתעורר בעיה של עיכוב בצוע המותב שנתן את ההחלטה יתייחס לכך על אתר.

אולם איתרע מזלנו שופטי כפ"ס כי בימ"ש זה מבחינה פיזית מנותק בין שני מבנים. האחד משרת את האגף הפלילי בלבד, ומשנהו את האגף האזרחי וביהמ"ש למשפחה כאשר את מירב התורנויות הפליליות עושים דווקא השופטים האזרחיים ולא השופטים הפליליים. משכך, התגבש לו נוהג מזה שנים כי על מנת לקצר בסבלם של הנאשמים שהרי הם עדיין בחזקת חפים מפשע שהואיל ולא הוכחה אשמתם, אזי השופט התורן האזרחי מעיין בחומר, נותן את החלטתו והשופט התורן הבא אחריו בין אם הוא שופט פלילי או אזרחי מקריא את ההחלטה ומתייחס גם לשאלת עיכוב הבצוע.

הואיל והסעיף וההלכה כפי שעו"ד תילאווי כרגע מעלה אותה וכוונתי לב"ש 71/78 מ"י נ. אבוקסיס פורסם בפדי לב (2) עמ' 240 יוצרת קושי אבקש כי פרוטוקול ישיבת היום יחד עם החלטה זו יועבר לעיונו של כב' ס. הנשיאה עמיתי השופט גולדס כדי שהנהלת המחוז תתן דעתה למצב הקשה שנוצר.

בשלב זה נוכח המציאות הקשה אינני בטוח שמציאות זו לא תיצור פגיעה בזכויות כאלו או אחרות של משיבים דוגמת המשיבים דנן.

באשר לטענה השניה של עו"ד תילאווי, והיא כי אינני רשאי כבר להזקק לבקשת עיכוב הבצוע שהגיש משום שביהמ"ש כבר אמר את דברו באמצעות כב' השופט קרשן, וגם הדיון ההוא הסתיים. בעניין זה אינני מקבל את דעתו שכן יום הדיונים לא הסתיים ומבחינת המונח ביהמ"ש קם מכסאו אין המדובר בכסא פיזי אלא בכסא רעיוני ומשכך אני נכון לשמוע את טיעוני הצדדים בלב פתוח ובנפש חפצה ביחס לשאלת עיכוב הבצוע וכך אני מורה.

ניתנה והודעה היום כ"ה אייר תש"ע, 09/05/2010 במעמד הנוכחים.

דוד גדול, שופט

החלטה

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, אני סבור שנוכח הודיתי שלי כי אני משנה את עמדתי ב-180 מעלות מול החלטתי הקודמת מיום 15.4.10 שבה הוריתי על מעצר עד תום ההליכים וכעת שוכנעתי שהראיות הן כאלה שלא די בהן ולו גם בשלב לכאורי, אזי מן הראוי שהחלטתי האחרונה תועמד לבחינה של ערכאת הערעור שאם לא כן אני סבור שאני חוטא לא רק בשמץ יוהרה אלא ביוהרה אמיתית. אני מבין ללבו של המשיב ופרקליטו אולם אין מנוס גם נוכח השעה המאוחרת שלא לקיים את הדיון מחר בביהמ"ש המחוזי, בעניין זה אני מקבל את מרבית הבקשה, קרי אני מעכב את בצועה של החלטת השחרור עד יום 11.5.10 שעה 12.00. אני גם רושם לפני את הודעתה של עו"ד דורסמן כי בכל מקרה הממונים יערכו שיקול נוסף בינם לבין עצמם בדבר הגשת הערר וככל שתהיה החלטה שלא להגיש ערר עו"ד תילאווי יקבל הודעה עד מחר בשעה 10.00 בבוקר כדי ששחרורם של המשיבים לא יתעכב ביום נוסף. על מנת להסיר ספק ומבלי שהאמור להלן ישמש כאיזה שהיא עמדה כלשהיא יכולים המשיבים או מי מטעמם להחל בהשגת הערבויות המתאימות, שכן אם בכל זאת יחליטו הממונים שלא להגיש ערר או שהערר ידחה אזי הערבויות תהיינה מונחות על שולחן לבצוע מיידי.

אני מאשר לכל אחד מהמשיבים 5 שיחות טלפון על חשבון המדינה על מנת לאפשר לו יצירת ערבויות וכן אבקש כי קצין משמרת יודיע בתמצית את החלטתי זו למשיב 2 שעקב טעות לא הגיע לאולם ביהמ"ש היום.

המזכירות תעביר העתק מהחלטה זו למזכירות ביהמ"ש הפלילי של ביהמ"ש המחוזי מרכז.

ניתנה והודעה היום כ"ה אייר תש"ע, 09/05/2010 במעמד הנוכחים.

דוד גדול, שופט

הוקלד על ידי: אביגיל כהן התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: