מדינת ישראל נ' עודה(עציר) ואח'

גזר דין

1. הנאשמים הורשעו בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות בניגוד לסעיף 382(א) לחוק העונשין תשל"ז - 1977 , והנאשם 2 אף הורשע בעבירה של איומים בניגוד לסעיף 192 לחוק.

2 . עסקינן באירוע מיום 23.10.09 שיסודו בסכסוך בין שתי משפחות, כאשר במהלך השנים נרצחו בני משפחות שני הצדדים, וביניהם בנו של הנאשם 1, אשר נרצח כ-8 חודשים לפני מועד האירוע.

3. במועד האירוע נסע המתלונן ברכבו, כאשר הנאשמים נוסעים ברכב אחר והנאשם 2 הוא זה שנוהג ברכב האחר. במהלך הנסיעה, צעק הנאשם לעבר המתלונן "תעצור, תעצור" ועוד ביטויים שאינם ראויים לעלות על גבי גזה"ד ובהמשך נעצרו הנאשמים ליד רכב המתלונן כאשר שניהם יורדים מהרכב.

הנאשם 2 יחד עם הנאשם 1 ניגשו לרכב המתלונן כאשר הנאשם 2 מחזיק חפץ לכיוונו של המתלונן ובכך איים הנאשם 2 על המתלונן שלא כדין.

משנפתחה דלתו של רכב המתלונן ע"י הנאשם 2 תקפו שני הנאשמים את המתלונן, בכך שהנאשם 2 היכה את המתלונן באמצעות אגרוף בלחיו השמאלית, והנאשם 2 מכה אף הוא בו בלחיו ובבטנו, וכל זאת דרך חלון פתוח.

אם לא די בכך, הרי בהמשך לכך תקפו בשנית את המתלונן באופן שהיכו בו בבעיטות ברגליו והנאשם 1 אף היכה בו בבעיטות וכן תפסו בעורפו והשליכו לרצפה. אם לא די בכך הרי שהנאשם 2 אף הוסיף ואמר למתלונן "אתה רוצה למות כאן?".

כתוצאה מהאירוע נגרם למתלונן רגישות בצוואר, נפיחות קלה ורגישות ברגלו השמאלית, ובכך גרמו הנאשמים לחבלות של ממש במתלונן.

4. בישיבת יום 31.12.09 הגיעו הצדדים לידי הסדר טיעון בכפוף לקבלת תסקיר שירות המבחן אשר יהא תסקיר בו יטלו הנאשמים אחריות על האירוע. הנאשם 1, כפי שהסתבר בדיעבד עפ"י תסקיר שירות המבחן, לא נטל אחריות ולפיכך ב"כ הצדדים טענו לענין הענישה שלא עפ"י המוסכם ביניהם.

מאידך, בעניינו של הנאשם 2 ביקשו הצדדים לכבד את הסדר הטיעון שעניינו 7 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וכן פיצוי בסך 3000 ₪ למתלונן.

5. הנאשם 2 הודה בהזדמנות הראשונה, חסך מזמנו של בית המשפט והינו ללא הרשעות קודמות. יתר על כן, שירות המבחן התרשם כי מדובר באדם המתפקד באורח תקין בד"כ, ושירות המבחן התקשה להעריך את הסיכון להשנות התנהגות אלימות בעתיד.

יחד עם זאת, הנאשם נטל אחריות, והסביר כי ההסתבכות הינה על רקע תחושות השפלה אשר חווה בעבר מצד המתלונן.

6. בניגוד לנאשם 2, אשר כאמור הינו ללא הרשעות קודמות, הנאשם 1 נושא על גבו מטען כבד של הרשעות קודמות, מאסרים בפועל ומאסרים בדרך של עבודות שירות, כאשר חלקן של העבירות הינן עבירות של איומים, תקיפה, גרימת חבלה חמורה לקטין, עבירות על חוק הכניסה לישראל, על פקודת הסמים המסוכנים, החזקת נשק שלא כדין, היזק לרכוש, פריצה, גניבה, שימוש ברכב שלא ברשות.

לכל אלו מצטרף אף תסקיר שירות המבחן אשר מלמד כי הנאשם אינו משתף פעולה, אינו מבין את הבעייתיות בתפקודו ובהתנהגותו, דבר אשר יש בו כדי ללמד על קושי בהערכה לענין הסיכון הנובע הימנו.

7. רבות נכתב בפסיקה לענין האלימות, ונדמה לי כי בכל העבירות שעניינן אלימות על בית המשפט לומר בצורה ברורה ובהירה כי בעבירות אלו הענישה הינה ענישה של ממש ולתקופות אשר הנאשם מחד יבין את המסר, ומאידך יהא בכך מסר לציבור הרחב שאל לו לאדם לנקוט בדרך האלימה.

8. בשים לב לכל האמור מעלה, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים:

על הנאשם 1

א. מאסר בפועל של 11 חודשים, מיום מעצרו 23.10.09.

ב. מאסר על תנאי של 9 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר, שלא יעבור עבירה שעניינה אלימות.

על הנאשם 2