מדינת ישראל נ' עובדיה

בפני

סגנית נשיאה אטליא וישקין

הכרעת דין

הנאשם אשר בפני מואשם כי ביום 2.6.2009, בשעה 08:45 לערך, נהג בטרקטור אליו מחובר נגרר בכביש 4101 סמוך למכון תערובת מכיוון מזרח למערב.

נטען כי הנאשם נהג ברשלנות ובקלות ראש בכך שפנה עם רכבו שמאלה תוך גרימת סיכון והפרעה לתנועה, חסם את דרכו של קטנוע נהוג בידי זיו נוי (להלן: המעורב) שנסע בכיוון נסיעתו בנתיב השמאלי והיה במהלך תמרון עקיפת רכבו של הנאשם.

כתוצאה מכך, החליק הקטנוע על הכביש.

כתוצאה מהתאונה ניזוקו כלי הרכב ונחבלו בגופם נהג הקטנוע- חבלה של ממש- ונוסעת על הקטנוע.

הוראות החיקוק המיוחסות לנאשם:

1. פניה שמאלה תוך סיכון והפרעה לתנועה- עבירה על תקנה 41 לתקנות התעבורה,תשכ"א-1961.

2. סטייה מנתיב נסיעה- עבירה על תקנה 40 לתקנות התעבורה.

3. נהיגה רשלנית- עבירה על סעיף 62(2)+38(2) לפקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א-1961

4. גרימת נזק- עבירה על תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה.

5. גרימת חבלה של ממש- עבירה על סעיף 38(3) לפקודת התעבורה.

אין מחלוקת לגבי התרחשות התאונה ותוצאותיה.

לדברי הנאשם, אין הוא נושא באחריות לתאונה שכן נקט באמצעי הזהירות המתאימים בטרם החל פנייתו. לגרסתו, האשם רובץ לפתחו של הרוכב.

פרשת התביעה

ע.ת 1, זיו נוי:

העד הינו רוכב הקטנוע המעורב.

לדבריו, ביום התאונה, נסע מכפר מרדכי לכיוון תחנת הרכבת ביבנה, כשבת זוגו רוכבת עמו על הקטנוע. במקום נתיב אחד לכל כיוון נסיעה. העד ציין כי נסע במהירות של כ-60 קמ"ש: "הטרקטור נסע לפנינו באיטיות , בשלב מסוים באנו לעקוף אותו בעקיפה רגילה, הוא פשוט סטה שמאלה בלי לאותת. בלמתי חזק, סטיתי קצת עם הקטנוע והשתטחנו על הכביש".

לשאלת הסנגור, ציין העד כי קשה לו להעריך את המרחק אותו נסע מאחורי הטרקטור. לדבריו, בטרקטור ישנו פנס איתות על העגלה הנגררת וגם על הטרקטור עצמו. ציין כי בטוח שלא היה כל איתות טרם שהחל לעקוף. אישר כי הטרקטור נסע באיטיות וכי לא הגביר מהירות נסיעתו בעת העקיפה, שכן נסע מהר יותר מהטרקטור.