מדינת ישראל נ' עואודה(עציר) ואח'

הכרעת דין

על יסוד הודאת הנאשמים, בעובדות כתב האישום, הנני מרשיעה אותם בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום כ"ו אייר תש"ע, 10/05/2010 במעמד הנוכחים.

עירית קויפמן, שופטת

החלטה

על אף שהדברים לא נעשו בסדר בהתאם לחוק סדר הדין הפלילי, הרי משניתנה לדברים תשובה על ידי ב"כ הנאשם 4, התקבל הרישום הפלילי כמוצג בתיק ומסומן ת/1.

ניתנה והודעה היום כ"ו אייר תש"ע, 10/05/2010 במעמד הנוכחים.

עירית קויפמן, שופטת

גזר דין

הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום, עבירות של כניסה לישראל שלא כדין בניגוד לסעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל תשי"ב 1952.

ב"כ המאשימה טוען כי יש להטיל על הנאשמים עונש מאסר בפועל, כיוון שהנאשמים פגעו בריבונותה של מדינת ישראל. בהתייחס לנאשם 4, נטען כי העובדה שאשתו מתגוררת במזרח ירושלים אינה נסיבה מקלה וכי האישורים שהוצגו הם אישורים לצרכים אישיים ולא אישורי עבודה כדין.

ב"כ הנאשמים 1 – 3, טען בטיעוניו לעונש כי מדובר בנאשמים שהודו בהזדמנות הראשונה וחסכו זמן שיפוטי יקר. בנוסף ציין את נסיבותיהם האישיות של כל אחד מן הנאשמים וכי לא ביצעו כל עבירות נלוות ואף מסרו את שם המעסיק. לפיכך ,עתר ב"כ הנאשמים 1 – 3 להסתפק בימי מעצרם ולהורות על שחרורם.

ב"כ הנאשם מס' 4 ביקש אף הוא להסתפק בימי מעצרו של נאשם זה וציין כי הלה הודה וחסך זמן שיפוטי וכי הנאשם נשוי ואב לשלושה ילדים ישראלים, כאשר בעבר היו לו אישורי כניסה לישראל ואף הוגשה על ידו בקשה בעניין שעדיין לא אושרה. כמו כן הפנה לגזר דין שניתן בעניינו של קטין באותה פרשה, כאשר באותו מקרה הסתפק בית המשפט (מותב זה) בימי מעצרו.

ב"כ הנאשמים ציינו כי הרקע לכניסה לישראל הינו המצב הכלכלי הקשה וצרכי הפרנסה.

עבירה של כניסה לישראל שלא כדין הינה עבירה חמורה אשר פוגעת בריבונות מדינת ישראל. יחד עם זאת, יש להתחשב בנסיבותיו האישיות של כל אחד מהנאשמים, שכן כבר נקבע בפסיקה שהענישה היא לעולם אינדיוידואלית.

בהתייחס לנאשם מס' 1, מדובר בנאשם שלו שלושה ילדים קטנים, ללא עבר פלילי. הוא מפרנס את ילדיו ואת אחיו, כאשר הוא לא ביצע כל עבירה נילוות והכניסה לישראל נעשתה על רקע של מצוקה כלכלית. הנאשם 1 הביע את צערו.

בהתייחס לנאשם מס' 2, מדובר באדם צעיר כבן 19 שנים, נשוי ואשתו בהריון וגם הוא נכנס לישראל על מנת לפרנס את אחיו. גם בעניינו אין עבירה נילווית ואין עבר פלילי.

בהתייחס לנאשם מס' 3, אף הוא בחור צעיר בן 22 אשר נכנס לישראל על מנת לפרנס את משפחתו, ללא עבר פלילי וללא עבירה נילווית.

בהתייחס לנאשם מס' 4, יצויין כי נסיבותיו שונות מהללו של הנאשמים האחרים. מדובר בנאשם הנשוי לאזרחית ישראלית ולהם שלושה ילדים. רעייתו של הנאשם מס' 4 אף העידה בפני וצויין כי בעבר ניתנו לו אישורי שהיה בישראל. אין לגזור גזירה שווה מעניינו של נאשם זה לעניינם של יתר הנאשמים אשר בפני. בנוסף, לא ניתן לגזור גזירה שווה לעניינו של הקטין שכן כשמדובר בקטין, שיקולי בית המשפט הינם שיקולים שונים, כאשר הדגשים הם דגשים שונים וכפי שצויין לעיל, הענישה היא לעולם אינדיווידואלית.

לאחר ששקלתי את כל הנסיבות ושמעתי את הנאשמים עצמם, אני קובעת כדלקמן:

1.בהתייחס לנאשמים 1 – 3:

אני גוזרת על הנאשמים 1 – 3 עונש מאסר בפועל של 20 ימים, שימנו ממועד מעצרם ביום 04.05.2010.