מדינת ישראל נ' עואד

בפני

שופטת חני הורוביץ

הכרעת דין

א.כתב האישום

1.עפ"י המיוחס לנאשם בכתב האישום, הוא החזיק ביום 31.1.10 בביתו בכפר יאסיף, סמים מסוכנים ללא היתר כדין, בכמות שלא לצריכה עצמית, לפי הפירוט הבא:

א.שתי אריזות פלסטיק המכילות סם מסוכן מסוג הירואין במשקל נטו של 198.16 גרם.

ב.אריזת פלסטיק המכילה סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל נטו של 51.46 גרם.

ג.אריזת פלסטיק המכילה סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל נטו של 296.14 גרם.

ד.אריזת פלסטיק המכילה סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל נטו של 57.44 גרם. (להלן: "הסמים").

ב.תשובת הנאשם לכתב האישום

2.הנאשם כפר בעובדות כתב האישום המקימות את העבירה המיוחסת לו. הוא הודה בשרשרת הסם ובזיהויים של הסמים כנקוב בכתב האישום. לנאשם לא היו טענות זוטא ו/או אליבי.

בסופו של דבר, הנאשם איננו כופר בכך שהסמים נתפסו בבית מגוריו ובכך שאין לו היתר כדין להחזיק את הסמים, אולם לטענתו הוא לא החזיק בהם, לא ידע על קיומם ולא ביצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום, קרי עבירה לפי סעיף 7 (א) ו- (ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 [פקודת הסמים].

ג. עובדות

3.עיקרי העובדות שלהלן, אינן שנויות במחלוקת. מקום בו קיימת מחלוקת עובדתית, אתייחס אליה ביתר פירוט בהמשך.

ביום 31.1.10 בשעה 09:00 הגיעו שוטרי משטרת ישראל לבית הנאשם ובני משפחתו, בכפר יאסיף, מצוידים בצו חיפוש לצורך חיפוש אחר סמים.

בד בבד צוותים נוספים היו אמורים לחפש סמים גם בבתים נוספים בכפר.

בפרט, כפי שהעיד רכז המודיעין מאיר נחום, כיוון שנועד חיפוש גם בבית הצמוד, בבית דודו של הנאשם, יאזיד עואד [יאזיד], תואם שהחיפוש בבית הנאשם ובבית יאזיד יתבצע במקביל.

אולם, השוטרים הגיעו לבית יאזיד, לצורך החיפוש בשעה 08:30 (נ/19). הם נקשו על הדלת במשך כ- 10 דקות ואיש לא פתח להם את הדלת. בסופו של דבר, נכנסו לביתו דרך ביתה של גיסתו, פתחו את הדלת הראשית ואז יאזיד ורעייתו טענו כי ישנו. בחיפוש בבית יאזיד לא נמצא דבר.

4.הנאשם, שהינו רווק, מתגורר עם הוריו ושתי אחיותיו בדירה אחת [הדירה]. באותו בית בקומה מעל, מתגורר אחיו הנשוי עם משפחתו. בקומה מתחת מתגורר דודו סאדם. בבית הצמוד מתגורר כאמור הדוד יאזיד.

5.הנאשם ישן בחדר שיש לו גם כניסה נפרדת, אך אין לו שירותים ומטבח נפרדים וצמודים. לכניסה החיצונית לחדרו, מוביל גרם מדרגות נפרד מזה המוביל לדלת הכניסה הראשית לדירה. הנאשם כינה את חדרו "צימר" וניסה להדגיש את ניתוקו מדירת ההורים, אך בסופו של דבר, אין ההגנה חולקת כי החדר מחובר בקשר פנימי לשאר חלקי דירת ההורים ומהווה חלק מהדירה כולה.