מדינת ישראל נ' עואד(עציר) ואח'

הכרעת דין

על פי הודאת הנאשמים, הנני מרשיעה בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום י"ד אלול תש"ע, 24/08/2010 במעמד הנוכחים.

סבין כהן, שופטת

גזר דין

הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בעבירה לפי סעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב- 1952 לאחר שנמצאו ביום 4.8.2010 בעיר אשקלון כשאין בידם אישור כניסה או אישור שהייה על פי דין.

הנאשם 1 יליד שנת 82, בעל הרשעה קודמת משנת 2006, שעניינה 9 כניסות לתחומי מדינת ישראל שלא כדין.

לנאשם שהוא בן הגדול במשפחה, 11 נפשות המתגוררות בבית, הנאשם נשוי ולו 2 ילדים.

לטענתו עול פרנסת כל דרי הבית מוטלת על שכמו והוא נכנס ארצה לצורכי פרנסה.

הנאשם 2 יליד שנת 84, בעל הרשעה קודמת משנת 2007, שאף עניינה כניסה לתחומי מדינת ישראל שלא כדין.

הנאשם נשוי, ולטענתו אשתו חולה. גם נאשם זה נכנס לתחומי מדינת ישראל לצורכי פרנסה כאשר לטענתו בעירו לא ניתן למצוא פרנסה ולכן נאלץ להכנס ארצה.

שני הנאשמים הודו וציינו כאמור כי נכנסו ארצה על רקע מצוקה כלכלית.

בהודאתם חסכו הנאשמים זמן שיפוטי יקר.

כל אחד מב"כ הצדדים טען לעניין רמת הענישה הראוייה במקרה דנן כאשר נקודת המוצא היא ההלכה שנקבעה בהלכת פרז'ין.

ב"כ מאשימה טוענת מחד להחמרה נוכח עברם של הנאשמים ואילו ב"כ הנאשמים טוענת להקלה בעונשם של הנאשמים נוכח העובדה שהנאשמים לא נכנסו ארצה במשך תקופה ארוכה ונוכח נסיבותיהם האישיות של כל אחד ואחד מהנאשמים.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ובשים לב למדיניות הענישה הנהוגה ותוך שאני ערה לכך שכל אחד מהנאשמים במשך תקופה של מספר שנים לא נכנס ארצה על אף קשיי הפרנסה והעובדה שבינתיים נישאו הנאשמים שניהם מצאתי מקום תוך התחשבות בנסיבותיו של כל אחד ואחד מהנאשמים לגזור עליהם את העונשים כדלקמן:

הנני דנה את הנאשם 1 לעונשים הבאים:

מאסר בפועל למשך 40 ימים אשר ימנה החל מיום מעצרו של הנאשם 4.8.2010.

מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים למשך 3 שנים שלא יעבור עבירות בהן הורשע החל מיום שחרורו ממאסר.

הנאשם יחתום על התחייבות בסך 3,000 ₪ למשך שנתיים שלא יעבור עבירה בה הורשע, לא יחתום יאסר ל- 10 ימים.

הנני דנה את נאשם 2 לעונשים הבאים: