מדינת ישראל נ' עדס(עציר) ואח'

הכרעת דין

על יסוד הודאת הנאשמים בעובדות כתב האישום, אני מרשיע אותם בעבירות הבאות;

את הנאשם 1:

א.שהייה בישראל שלא כחוק, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952

ב.התחזות לאחר לפי סעיף 441 רישא לחוק העונשין תשל"ז - 1977.

את הנאשם 2:

שהייה בישראל שלא כחוק, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952

ניתנה והודעה היום י"ג אלול תש"ע, 23/08/2010 במעמד הנוכחים.

עידו דרויאן, שופט

גזר דין

הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בעבירת שב"ח כאשר הנאשם 1 הורשע גם בעבירה נוספת, של התחזות לאחר, אותה ביצע בעת לכידתו בע"פ בפני השוטר אשר לכד אותו.

לטענת ב"כ הנאשמים, נכנסו הנאשמים לישראל לצרכי פרנסה, עקב המצב הכלכלי השורר בשטחי הרשות.

בתי המשפט הביעו לא אחת את צערם על המצב הקשה השורר בשטחי הרשות, אך שבו והבהירו כי אין בכך כדי להוות עילה והצדקה לעבור על חוקי המדינה ולפגוע בריבונותה.

באי כוחם של שני הצדדים, ויש להדגיש את הגינות התביעה בעניין זה, הדגישו את גילם הצעיר ואת היעדר העבר הפלילי של שני הנאשמים כשהתובעת אף הוסיפה ואמרה שבנסיבות העניין אין מקום לאבחנה של ממש בין שני הנאשמים.

כאשר מדובר בעבירה ראשונה ובנסיבות אלו, יש לאמץ את הנחיית הפסיקה המגובשת בכללי הלכת פרג'ין.

בשוקלי את נסיבות המקרה ואת טיעוני הצדדים, אני מטיל על כל נאשם את העונשים הבאים:

א.מאסר בפועל למשך 11 יום החל מיום מעצרו – 13.8.2010 באופן זה שהנאשם ישוחרר עוד היום ויורחק לשטחי הרשות.

ב.מאסר על תנאי למשך שלושה חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור את העבירות בהן הורשע, או את העבירה בה הורשע, לפי העניין, במשך שנה מיום שחרורו.

זכות ערעור תוך 45 יום.

מאפשר לכל נאשם שיחת טלפון אחת על חשבון המדינה.

ניתנה והודעה היום י"ג אלול תש"ע, 23/08/2010 במעמד הנוכחים.