מדינת ישראל נ' עדנאן(עציר)

גזר דין

הנאשם הורשע לאחר שמיעת הראיות בעבירות של תקיפה ואיומים.

כפי שנקבע בהכרעת הדין, ביום 20.8.10 בילה הנאשם במועדון ושתה אלכוהול. על רקע חילופי מלים שהתפתחו בינו לבין המתלוננת, אשה שבילתה עם חברותיה במועדון, לאחר שלא נעתרה להצעתו לרקוד עמו ואמרה לו שלא יגע בה. הנאשם, שהיה תחת השפעת אלכוהול, איים עליה כי "אחר כך לא יהיה לה ראש", עשה לעברה תנועת שחיטה ודחף אותה במצחה בכף ידו הפתוחה.

לאחר הרשעתו צרף הנאשם תיק של הפרת הוראה חוקית בגין הפרת תנאי שחרור של מעצר בית מלא בהם היה נתון במסגרת תיק זה.

הנאשם הינו בן 50 שנים, ולו עבר פלילי מכביד בעבירות רכוש, סמים ואלימות. ביחס לעבירות האלימות, בשנת 1995 ביצע תקיפה חבלנית בגינה נדון למע"ת וקנס. באותה שנה ביצע גם עבירה של סיוע לפציעה כשהעבריין מזויין, ונדון בשנת 2000 למע"ת והתחייבות. באותה שנה ביצע גם עבירה של תקיפת שוטר ואיומים, ונדון למע"ת וקנס.

בשנת 2002 נדון בבית משפט השלום בנתניה על צבר תיקים משנת 2000 ו-2001 בגין עבירות של חבלה כשהעבריין מזויין, היזק לרכוש במזיד, פציעה, תקיפה חבלנית, איומים ותקיפה, תקיפת שוטר (ת"פ 776/01) ונדון לששה חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות, כשבחופף הופעל מע"ת של ששה חודשים שהיה תלוי נגדו. כמו כן נדון למע"ת של 15 חודשים למשך שלוש שנים, שלא יעבור כל עבירת אלימות או עבירה בה הורשע.

בית המשפט שגזר את דינו, כב' השופט חאלד כבוב, ציין בגזר הדין כי הוא מודע לכך שמדובר במע"ת לתקופה ארוכה, אך הדבר נעשה במתכוון, על מנת להרתיע את הנאשם מלשוב ולבצע עבירות אלימות.

בשנת 2010 נדון הנאשם בבית משפט השלום בנתניה בגין צירוף תיקים מהשנים 2004-2007 בעבירות של שימוש בסמים, הטרדת עד, תקיפה, איומים והפרעת שוטר במילוי תפקידו. בגזר הדין מיום 10.1.10 שניתן ע"י כב' סגנית הנשיאה שירה בן שלמה, הוארך (בתיק ההפרעה לשוטר והאיומים, ת"פ 5043/06) המאסר המותנה של 15 חודשים, בשנה מיום גזר הדין. כמו כן, נדון הנאשם בתיקים האחרים שבצירוף לחמישה חודשי מאסר בפועל בדרך של עבודות שירות ומע"ת של חמישה חודשים על עבירות אלימות ועבירות אחרות.

ב"כ המאשימה הצביעה על כך שהתנהגותו של הנאשם, כמפורט בהכרעת הדין, היתה מכוערת ואלימה על רקע של מה בכך, כאשר עברו הפלילי המכביד מצביע על רצידיביזם בתחום האלימות, ובפרט תחת השפעת אלכוהול. היא ציינה כי לחובת הנאשם שני מאסרים מותנים על עבירות אלימות שאחד מהם, שכבר הוארך פעם אחת, הוא חב הפעלה. בנוסף, הנאשם לא הודה ולא ביטא כל חרטה אלא ניהל הליך הוכחות שבמסגרתו הוא והעדים מטעמו הכפישו את המתלוננת וחברותיה וייחסו להן התנהגות פרועה.

לפיכך ביקשה המאשימה להפעיל את המאסרים המותנים במצטבר, ולגזור מאסר מצטבר, פיצוי למתלוננת וקנס.

הסניגור טען כי המע"ת הארוך של 15 חודשים נגזר על הנאשם בשנת 2002 למשך שלוש שנים והוארך בגין עבירה שנעברה ממש לפני סיום תקופתו. גזר הדין בו הוארך התנאי לשנה נוספת ניתן בינואר 2010 וזאת למרות שהכרעת הדין באותו תיק ניתנה כבר בשנת 2006, כך שהצטברות הדברים הובילה לכך שבית המשפט נדרש להפעיל מאסר מותנה ממושך שנגזר על הנאשם לפני 10 שנים, כשתקופת התנאי המקורית הסתיימה לפני שש שנים – מצב חריג ולא רצוי.

עוד טען הסניגור כי אין לזקוף לחובת הנאשם את העובדה שביקש להלחם על חפותו, והוא אף זוכה מעבירת נסיון התקיפה שיוחסה לו.

הסניגור ציין, כי העבירות הינן מהרף הנמוך של עבירות האלימות ולא נגרמה למתלוננת כל חבלה. גם האיום עליה היה מן השפה ולחוץ, ללא כל כוונה לממשו.

הנאשם הינו משוקם שב"כ, מתגורר בישראל החל משנת 1995 בעזרת משרד הבטחון. משפחתו מתגוררת בשטחי הרש"פ והוא סובל מהתנכלויות חוזרות, שבעטיין נורה בראשו ומאז יש לו בעיות שמיעה וכאבי ראש. הנאשם מעולם לא ריצה עונש מאסר, ותקופת מעצרו בתיק זה, הן לפני שחרורו לחלופה והן כיום בגין הפרת תנאי השחרור, קשה עבורו במיוחד שכן בבית המעצר הוא חשוף להתנכלויות של עצורים אחרים ונמצא בבידוד חברתי.

הסניגור ביקש להימנע מהפעלת התנאי הממושך ולהסתפק בהפעלת התנאי הקצר של 5 חודשים, מפאת מידת הרחמים.

הסניגור הציג פסיקה בה נגזרו עונשי מע"ת לנאשמים באלימות ואיומים עם הרשעות קודמות, ובמקרה בו היו שני מע"ת – הופעלו השניים בחופף זל"ז ולמאסר שנגזר, על אף שהנאשם ניהל הוכחות והורשע.

דיון

המע"ת של 15 חודשים מת"פ (נתניה) 776/01 הינו חב הפעלה בתיק זה, מאחר שהוארך כבר פעם אחת והנאשם שב וביצע עבירות אלימות ואיומים תוך תקופת ההארכה. אין כל אפשרות חוקית להארכתו פעם נוספת.

אמנם מדובר בתקופת מאסר ארוכה ביחס לחומרת העבירות נשוא כתב האישום, אך מדובר בנאשם שנדון למע"ת זה בגין עבירות חמורות, לאחר שבהיותו בגילופין הגיע לקיוסק, תקף את בעל הקיוסק תקיפה קשה באמצעות אלה וגרם לפציעתו וכן גרם נזק למוצרים ולחנות. תיק נוסף שצרף הנאשם באותה עת עניינו עבירות אלימות כלפי אשתו לשעבר, וכן תקיפת שוטר. בתסקיר שניתן בעניינו התרשם שה"מ כי לנאשם אין בעיה כרונית של שימוש לרעה באלכוהול, הביע חרטה וערך סולחה ונסיבות חייו הינן מורכבות, ולאור זאת הסתפק בית המשפט בעונש של מאסר לריצוי בעבודות שירות, תוך הפעלת התנאי התלוי כנגדו בחופף.

הנאשם לא למד את לקחו, וחרף הגישה הסלחנית והיד המשקמת שהושיט בית המשפט לעברו, והתנאי הממושך שנועד להרתיעו, שב וביצע בשנים שלאחר מכן סדרת עבירות אלימות, בגינן נדון בינואר 2010. בצבר תיקים זה, הורשע הנאשם בכך שתקף סוכן משטרתי על רקע תפקידו, איים על שוטר שרשם לו דו"ח. זאת בנוסף לעבירות החזקת הסמים לצריכה עצמית והחזקת מקום להימורים בהן הורשע במסגרת אותו צירוף. בית המשפט הלך שוב לקראתו בכך שאימץ הסדר טיעון בין הצדדים, שבמסגרתו הוארך המאסר המותנה הממושך, במסגרת תיק האיומים וההפרעה לשוטר, ובתיקים האחרים נגזר עונש מאסר בדרך של עבודות שירות.