מדינת ישראל נ' עדן(עציר) ואח'

החלטה

בעניינו של המשיב 1

ההליכים עד כה

החלטה זו ניתנת בהמשך להחלטתו של בית המשפט העליון בבש"פ 8672/11, בו נדון ערר על החלטות בית משפט זה שניתנו ביום 10.10.11 וביום 3.11.11. בבית משפט זה הוחלט על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים, בניגוד לחברו, מאור אטיאס, אשר הועמד לדין יחד עמו, אשר לגביו הוחלט על קבלה של חלופת מעצר. זאת, לאחר ששניהם הואשמו בעבירות קשירת קשר, סחיטה באיומים, חטיפה לשם סחיטה ותקיפה הגורמת חבלה של ממש.

פרטי האירוע מובאים בהחלטות הקודמות, ולא אחזר עליהם כאן. אזכיר רק כי באותן החלטות צוין כי מדובר באירוע המלמד על מסוכנות רבה מאוד, אשר בו גם ננקטה הטעייה על מנת להביא את הקרבן אל המקום ממנו נחטף וכי במקום האירוע נעשה שימוש בכוח ממשי על מנת לחטוף אותו, וליטול את מכוניתו עמו, ברחובה של עיר. מבחינת עוצמת מעשיו של המשיב דנן צוין כי הוא היה חלק מהתוכנית העבריינית מתחילתה, הוא ניהל את שיחת הטלפון בה הוטמנה המלכודת, והוא היה שותף לאורך כל האירוע, שכן גם נהג ברכב של הקרבן בעת החטיפה. יחד עם זאת, צוין כי, בניגוד לאחרים, לא השתמש המשיב דנן באלימות במו ידיו, ומבחינה זו רמת מסוכנותו נמוכה מעט יותר.

למרות פער זה, בהקשר לאפשרות של קבלת חלופת מעצר צוין כי המשיב דנן שונה מהותית מחברו בשל עברו הפלילי. צוין כי המשיב נשפט מספר פעמים בעבר בגין מגוון עבירות רכוש ועבירות אחרות והוא אף ריצה כבר ריצה עונשי מאסר. צוין כי אין לו עבירות אלימות בעברו, אך יחד עם זאת צוין כי נשפט בעבר בגין שיבוש מהלכי משפט ובגין 30 מעשים שונים של הפרת הוראה חוקית! מן הראוי לציין כי ההרשעות בעבירות של הפרת הוראה חוקית מפוזרים בשלשה רישומים שונים של המשיב, כאשר המעשים האחרונים היו ערב מאסרו בשנים 2008 – 2009.

באותה עת ניתן תסקיר שלילי ביחס למשיב. בין השאר צוין כי מדובר במי שהפנים נורמות עברייניות, וכן פורטו שיקולים אישיותיים אשר יש בהם כדי להחמיר את הערכת המסוכנות של המשיב. הערכת שירות המבחן הייתה כי רמת הסיכון לרצדביזם וניהול אורח חיים עברייני גבוהה וישנה רמת סיכון בינונית למעשי אלימות בינונית אם ישוחרר. יוער כי תסקיר שירות המבחן טעה באחד הפרטים לגבי המשיב, וציין יש לו עבר פלילי גם בעבירות אלימות, דבר שלא היה נכון. טעות זו צוינה על ידי הסנגורית וצוינה גם בהחלטה מיום 3.11.11. למרות זאת, צוין שנוכח מכלול נתוניו של המשיב הרי אין מדובר במקרה גבולי , ואין טעם בתסקיר נוסף, ולפיכך הוריתי על מעצר עד תום ההליכים.

כאמור לעיל, ערר על החלטת בית משפט זה התקבל על ידי בית המשפט העליון. בית המשפט העליון ציין כי קיימת אפשרות שהטעות של שירות המבחן השפיע על הערכת המסוכנות שלו. עוד ציין בית המשפט העליון את העובדה כי שותפו של המשיב שוחרר (על פי החלטה מאותו יום). לפיכך, נוכח הרגישות לטענת האפליה, הורה בית המשפט העליון על עריכת תסקיר מעצר נוסף בו ייבחנו חלופות מעצר שטרם נבחנו.

שירות המבחן עשה כמצוותו של בית המשפט העליון. ראשית, שירות המבחן בחן עצמו שוב וציין את הטעויות שעשה בהערכת העבר הפלילי, והתנצל. יחד עם זאת, בפני שירות המבחן הוצעו למעשה שתי חלופות, האחת בקרב בני משפחה, בעלי עבר פלילי, אשר נשללו על הסף והשנייה ישיבה, שהיא ההצעה העומדת עתה למבחן. יוער כי בעניין הישיבה, הן הישיבה והן שירות המבחן ביקשו לדחות את הדיון, על מנת לאפשר לישיבה להיערך לקבלת משוחררים במתכונת של "מעצר בית", והן לשירות המבחן לבדוק לעומק את החלופה המוצעת, לאחר זו תסיים את היערכותה. כך היו מספר דחיות וניתנו מספר תסקירים משלימים.

לפני בחינת ההתאמה של החלופה, יש לבדוק את הערכת המסוכנות המעודכנת של שירות המבחן. שירות המבחן, לאחר השינוי בקריאת העבר הפלילי, חזר והעריך מחדש את המסוכנות. אולם, למרות השינוי בקריאת העבר הפלילי, שירות המבחן נותר בהערכת מסוכנות דומה להערכה הקודמת. שירות המבחן שב וציין (בתסקיר מיום 22.12.11), את הפנמת הנורמות של העברייניות אצל המשיב, קשייו להציב לעצמו גבולות, חוסר נכונותו לקבל גבולות שהחברה מציבה לו וכן הדגישה כי לסנקציות שהופעלו נגד המשיב בעבר הייתה השפעה דלה. על רקע זה שירות המבחן שב והעריך כי מדובר במי שהפרוגנוזה שישוב לאורח חיים עברייני אם ישוחרר גבוה, וכן קיימת סכנה כי ישוב על מעשים דומים למעשים בגינן הואשם בכתב האישום.

חלופת המעצר המוצעת – "מוסדות דרך חדשה"

הישיבה הגישה נייר לבית המשפט בה היא מציגה את עצמה ואת תנאי הפיקוח המוצעים בישיבה. ממסמך זה, ומהנתונים הנוספים שהובאו, בדבריו של מנהל הישיבה והמפקח של סופי השבוע, אשר דיברו בבית המשפט, עולה כי מדובר במוסד חדש לגמרי, אשר מוקם עתה בשכונת מוסררה (מורשה) בירושלים, ואין מדובר בישיבה ותיקה ומוכרת.

המדובר בדירת מגורים, אשר בה אמורים ללמוד כמניין תלמידים, חלק מהם יישנו במקום ובין הישנים במקום יהיו המפוקחים על פי הוראת בית המשפט ומפקח אחד לפחות. ביום יש תוכנית לימודים, תורנית במהותה. התוכנית היומית כוללת זמנים מוגדרים לתפילות, ארוחות, מנוחה, ביקורים של גורמים מקצועיים כגון קציני מבחן או פסיכיאטרים ועוד. המקום עצמו אינו מקום טיפולי, במובן הרפואי או במובנו הרגיל בהקשר לשיקום עבריינים. אולם, מדובר בבירור במקום אשר מיועד, לשיקום על דרך לימוד התורה, לבעלי רקע המצריך שיקום, לרבות עבריינים מובהקים השוהים בתנאי חלופת מעצר.

יש לציין שהיה פער ממשי בין התיאור הפיזי של המקום על ידי מנהל הישיבה לבין התיאור של קצינת המבחן. כך, קצינת המבחן תיארה את המקום כמקום דל ומצומצם, דירת קרקע בבניין מגורים רב קומתי. דירה, שבה שלשה חדרי שינה קטנים, מטבחון ואמבטיה, וכן "מבואה צרה" בלתי מאווררת אשר בה ממוקם המטבחון. היא תיארה חצר רחבה הצמודה למקום, אך לדבריה זו שייכת לכלל הדיירים. נאמר כי מדובר במקום באמצע שכונת מגורים צפופה.

לעומת זאת, המנהל, הרב יעקב בר נחמן, הסביר כי מדובר בדירה אשר לה כניסה נפרדת והיא מהצד האחורי של הבניין, ללא דירות נוספות. לדירה צמודה חצר לשימושה בלבד (למרות הבעלות המשותפת), אשר לה שער נעול וגדר גבוהה סביב. מהחצר להיכל הישיבה פנימה יש דלת אחת, אף היא סגורה לפי הצורך בשעת לילה. את אותה "מבואה צרה" אשר בה המטבחון הקטן, תיאר המנהל "מטבח עם חדר אוכל בערך חצי גודל האולם הזה" דהיינו לפחות 40 מ"ר. לדבריו "המטבח מאובזר עם כיריים גז, מקרר, שני כיורים, תנור חימום קטן אינפרא אדום, כיסאות, שולחנות, דלפק שיש גדול, סירים וכל מה שצריך לבישול בנחת ובריווח". כן תיאר חדרון צדדים קטן המשמש ללימודים בנוסף לחדר העיקרי שהוא חדר האוכל. לדבריו יש שני חדרי אמבטיה, עם אמבטיות, מקלחות ושירותים כאשר אחת האמבטיות היא עם ג'קוזי. לדבריו חדרי השינה הם בגודל של 2.5 על 4.5 מטר, ובהם יש שתי מיטות, שולחן, כסא וארון לכל דייר.

יש לציין כי התיאור שהתקבל ממר דניאל אלקובי, בחור ישיבה שאמור להיות מפקח בסופי השבוע, היה במידה רבה באמצע בין שני התיאורים. כך לדוגמא, הוא הבהיר כי אין מדובר בשתי אמבטיות של ממש, אלא שני חדרי אמבטיה, באחד שירותים וגקוזי מרווח ונאה, ואילו בשני שירותים ומקלחון בלבד. הוא תיאר זאת כדירת מגורים רגילה למשפחה, אולי דלה מעט עבור משפחה רגילה, אך מתאימה למוסד. הוא גם הסביר שאין מדובר בבניין מגורים רגיל, עם חדר מדרגות, משום רוב הדיירים נכנסים מרחוב הראשי, אך רק לדירה זו נכנסים מאחור.

לא הייתי מאריך בתיאור הפיזי של המקום, אשר בעיני פחות חשוב. לטעמי, אף אם התיאור של קצינת המבחן הוא המתאים יותר, אין בכך כדי לשלול המקום כמקום חלופת מעצר. אולם, הפער בין התיאורים מקים חשש מסוים למהימנות, דבר המחייב בדיקה יסודית, לפני קבלת המוסד כחלופת מעצר. יש לציין כי בסוף הדיון נקבע כי הסנגוריה רשאית להגיש תמונות או שרטוטים של המקום, אך כאלה לא הוגשו.

יש תנאים כלכליים לשהייה במקום, תשלום של 2000- 2500 ₪ לחודש, וכן תשלום נוסף עבור כל "ליווי" לבית המשפט או כד'. כמו כן, נמסר כי יש חובה לחתום על ערבות משנית של בני המשפחה לערבות עליה חותמים המפקחים במקום. יש לציין כי שירות המבחן סבור כי המשפחה של המשיב אינה מפנימה את משמעות הדרישה ולא תעמדו בו לטווח ארוך.

מבחינת כללי התנהגות, הנוכחים מתחייבים לשמירה על כללי המקום כגון שבת וכשרות, ניקיון וסדר וכן שותפות בתורנויות, כבוד למפקחים, התנהגות ראויה באופן כללי וכיבוד הוראות בית המשפט. נאסר על שימוש באלכוהול, או סמים ואף העישון הרגיל מותר בחצר בלבד. המנהל הוסיף בעת דבריו בבית המשפט כי הוא מעדיף כי לתקופה הראשונה של מעצר הבית במקום יתווסף גם איזוק אלקטרוני, אשר ניתן להתקנה במקום, על מנת לוודא ולחזק את המחויבות לשמירה על הכללים.

לשאלת אמינות מנהלי המקום, שירות המבחן לא התייחס כלל וכלל, למעט התרשמות חיובית מהרווק המפקח בסופי שבוע מר אלקובי. בהקשר זה נשאל המנהל על העובדה כי היה בעבר מנהל של מקום אשר נפסל על רקע בעיות אמינות (ישיבת "אור ישראל"). המנהל רמז כי הוא עצמו עזב את אותו מקום, נוכח בעיות האמינות אשר התגלו לגבי המנהל האחר שם.