מדינת ישראל נ' עדואן(עציר) ואח'

החלטה

לפני בקשה למעצר עד תום ההליכים.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של כניסה לישראל שלא כחוק בניגוד לסעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב – 1952.

על פי האמור בכתב האישום, בתאריך 25.6.11, סמוך לשעה 22:00, ברח' הרצל 5 בחיפה, נמצא המשיב בחברת אדם אחר שגם הוא הואשם באותו כתב אישום כאשר הוא שוהה בישראל שלא כדין וללא היתר.

האדם האחר הואשם גם בעבירה של התחזות ונדון בגין העבירות המיוחסות לו.

המבקשת סבורה כי יש להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים, שכן הוא מסכן את ביטחון הציבור בהיותו תושב שטחים ולא ניתן לדעת מה מטרת כניסתו.

כמו כן נטען כי קיים יסוד סביר לחשש שבמידה וישוחרר לא ניתן יהיה לאתרו ולהביאו לבירור דינו.

מנגד, סבור ב"כ המשיב כי יש להורות על שחרורו של המשיב שכן עסקינן במשיב אשר אומנם נמצא בישראל ללא היתר אולם נמצא בישראל מזה שנים רבות בהיותו בן לאב ששיתף פעולה בעבר עם כוחות הביטחון.

בנסיבות אלה, כל בני משפחתו נמצאים בישראל, הגם שמעמדם לא הוסדר באופן חוקי בפרט לאחר הירצחו של האב.

לא היתה מחלוקת על קיומה של תשתית ראייתית והשאלה בה נחלקו הצדדים היא אם קיימת עילת מעצר ואם יש מקום לשקול שחרורו של המשיב.

עיינתי בתיק החקירה וכאמור קיימות ראיות לכאורה להוכחת האשמה, אלא שבהודעתו סיפר המשיב כי הוא חי בישראל מגיל 13 והוא חי עם אחיו ואמו ברח' נורדאו בחיפה.

משנאמר לו כי הוא אינו מורשה לשהות בישראל ענה המשיב: "אתם לא יכולים לזרוק אותי".

משנשאל אם הוא מאוים ענה: "כן. אם אני חוזר לשטחים זה הסוף. כל הזמן עוצרים אותי ומשחררים אותי".

אחיו של המשיב נחקר אף הוא והסביר כי המשיב גר במחיצתו וכן גר אצל אח נוסף בשם סייף. במהלך הדיון הוברר כי אותו אח נחשד בביצוע עבירות חמורות אולם אתמול הובא לביהמ"ש ובהסכמת המשטרה והפרקליטות שוחרר, הגם שהוחשד בביצוע עבירה של כניסה לישראל שלא כחוק בנוסף לאותן עבירות.

כמו כן הוברר כי אח אחר הועמד לדין בביהמ"ש המחוזי בחיפה גם בגין עבירה של שהייה בלתי חוקית, אולם במהלך הדיון בביהמ"ש המחוזי חזרה בה המאשימה מהאישום בגין עבירה זו, הגם שסוגיית השהייה בישראל לא הובררה וודאי שלא אושרה.

לחובת המשיב רשומות שתי הרשעות קודמות בגין עבירות זהות לזו בה הוא מואשם ובעבר ריצה המשיב שני עונשי מאסר בפועל. כמו כן תלוי ועומד כנגד המשיב עונש מאסר על תנאי למשך שלושה חודשים.

על רקע כל האמור לעיל פניתי לבחון את הבקשה שבפניי.

התרשמתי באופן בלתי אמצעי מאמו של המשיב וגיסתו של המשיב אשר ההינה לקבלו לביתה במסגרת חלופת מעצר.

בשקלול כלל הנתונים סבור אני כי ניתן להשיג את תכלית המעצר בתנאים שפגיעתם בחירות המשיב פחותה.

לא נטען וודאי שלא הוכח, ולו לכאורה, כי המשיב מסכן באופן ממשי את ביטחון הציבור מעצם שהייתו בישראל הגם ששהייה בלתי חוקית כשלעצמה טומנת פוטנציאל של סיכון.