מדינת ישראל נ' עגלוני

הכרעת דין

1.העובדות המוסכמות

ביום 24.4.12 נהג הנאשם רכב פרטי ללא בטוח תקף בדרך בית חנינה. רכב הנאשם פגע עם המראה במנסרה אמגד יליד 2003 (להלן - המתלונן). הנאשם לא עצר במקום והמשיך בנסיעתו.

יש הסכמה כי משהגיע לזירה שוטר המתלונן נראה רגוע (פרוט' עמ' 12 ש' 16).

יש הסכמה כי לא נמצאו במקום סימני בלימה (פרוט' עמ' 12 ש' 16).

סעיפי האישום שיוחסו לנאשם הפקרה אחרי פגיעה ונהיגה ללא בטוח חובה.

2.התשובה לאישום

הנאשם בתשובתו לאישום טען "הילד פגע בי". ב"כ הנאשם בתשובה מפורטת כפר בטענת המאשימה כי המתלונן חצה הכביש במעבר חציה. בנוסף הדגיש כי רכב הנאשם היה בעצירה לפני רמזור.

לגבי הנסיבות טען ב"כ הנאשם כי המתלונן "נתקל קלות במראת הרכב השמאלית" והמתלונן לא נחבל כלל (אף זאת בניגוד לטענת המאשימה). בנוסף טענה ההגנה כי הנאשם שאל לשלומו של המתלונן והוא ענה "שלא קרה כלום".

ע.ת. 1 שאדי מג'אהד לא ראה את התאונה אך שמע בלימה, יצא מחנות בה היה וראה "ילד דרוס" ברחוב (פרוט' עמ' 3 ש' 2, ש' 16), לדבריו הבחין ברכב שהאט קצת ונסע (פרוט' עמ' 3 ש' 20 ופרוט' עמ' 7 ש' 21). משנשאל לגבי המתלונן אמר שהיו לו כאבים (פרוט' עמ' 8 ש' 12 ופרוט' עמ' 10 ש' 22) וציין כי "קם לבד" (פרוט' עמ' 8 ש' 27). בהמשך עדותו העיד ע.ת. 1 שלא ראה הרכב משיצא מהחנות (פרוט' עמ' 9 ש' 12). בחקירתו הנגדית אישר ע.ת. 1 כי משפחתו של המתלונן כעסה כי הנאשם עזב המקום.

ע.ת. 2 אמטר אנא נסעה ברכבו של הנאשם ולדבריה המתלונן התפרץ לכביש ואת התאונה תיארה כך "לפתע הוא (הנאשם – י.ר.) בלם בפתאומיות וראיתי שהילד התחיל לבכות, אך לא נפגע פיזית, אלא רק נבהל" (פרוט' עמ' 40 ש' 12-11) ולגבי ההפקרה העידה "לא עצרנו והמשכנו לנסוע. ראינו שפיזית הוא בסדר" (פרוט' עמ' 4 ש' 12) ובנוסף העידה "הוא (הנאשם – י.ר.) שאל את הילד האם הכל בסדר..." (פרוט/' עמ' 5 ש' 10).

בהתייחסה להתנהלותה אמרה "אמרתי לו (לנאשם – י.ר.) אולי היינו צריכים לעצור..." (פרוט' עמ' 5 ש' 16) ואישרה שוב כי הנאשם לא יצא מן הרכב (פרוט' עמ' 5 ש' 16) אלא המשיך בנסיעה.

משנשאלה לגבי אפשרות המגע בין הרכב למתלונן השיבה "יכול להיות שהיה מגע" (פרוט' עמ' 6 ש' 1).

ע.ת. 3 רס"ר רביע שאהין הגיש הודעת הנאשם (ת/1) וסקיצה שצורפה להודעה (ת/2).

בהודעה הסביר כי התקרב לרמזור שהיה אדום ועצר ואת התאונה תיאר כך: "ראיתי (את המתלונן – י.ר.) בורח מהילדים. הילד הגיע ופגע במראה. חזר אחורנית. אני שאלתי אותו קרה משהו והוא אמר לי שלא, הוא פגע פגיעה קלה במראה. חזר אחורנית אני שאלתי אותו קרה משהו והוא אמר לי שלא. הוא פגע פגיעה קלה במראה" (ש' 8-5). משהתייחס הנאשם לעניין ההפקרה אמר "...אני לא יכול לרדת מהרכב ובגלל שהייתי עם דגל ישראל על הרכב, פחדתי שיתקפו אותנו ויעשו משהו משום דבר, אחרי שהילד אמר לי שהכל בסדר, המשכתי בנסיעה..." (ש' 9-8).

גם הנאשם שלל חציית המתלונן בתחום מעבר חציה (ש' 18 וראה הסקיצה ת/2) ושב והדגיש כי היה בעצירה (ש' 28).

בעדותו חזר הנאשם על גירסתו כמפורט בהודעה. הנאשם ציין כי המתלונן פגע במראה וטען שלא קרה לו דבר (פרוט' עמ' 13 ש' 24) וזאת כאשר הרכב בעצירה (ש' 20).

תעודה רפואית (ת/3)

התעודה של מד"א מדברת על פגיעה מרכב "ללא כאבים ממוקדים ללא איבוד הכרה".

בתעודה הרפואית מהדסה נאמר "מתלונן על כאבים בחזה בלבד" "אין ממצאים בבדיקה גופנית, אין עדות לרעה כירורגית חריפה".