מדינת ישראל נ' עבדאללה

גזר דין

הנאשם בתיק זה הורשע עפ"י הודאתו בעבירות של נהיגת רכב בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף ושימוש ברכב ללא ביטוח תקף.

עסקינן בפסילה שהוטלה ע"י משרד הרישוי ואשר הודע אודותיה לנאשם, אך הלה בחר לנהוג חרף הפסילה ועל אף שרישיונו פקע בחודש 3/08. יוטעם, כי האירוע נשוא תיק זה הינו מיום 18.4.09.

תחילה כפר הנאשם בעובדות כתב האישום אך לבסוף בחר להודות בהן תוך שנתבקש לגביו תסקיר של שירות המבחן, שלא כלל המלצה טיפולית כלשהי וזאת "בהעדר מודעות טיפולית והתנגדות לבצע עונש חינוכי".

הנאשם הופנה לממונה על עבודות שירות שמצא אותו מתאים לעבודות שירות, אלא שהנאשם לא שובץ מאחר וכלשון הממונה הוא "אינו מוכן לבצע עבודות שירות כי לדבריו הינו מפרנס יחידי, אשתו בהיריון, וגר בשכירות. לאור כך לא ישובץ".

בנסיבות אלה, עתרה המאשימה כי יוטל על הנאשם מאסר בפועל, קנס, פסילה בפועל ממושכת, מאסר על תנאי ופסילה על תנאי. המאשימה לא התנגדה כי המאסר ירוצה בעבודות שירות, אך משלא ניתן לכך אישור של הממונה, עמד נציג המאשימה בטיעוניו על כך כי יוטל על הנאשם מאסר בפועל לריצוי ממש.

ב"כ הנאשם טען, כי בכל הנוגע למרכיב הפסילה בפועל, המדובר במרכיב מוסכם בין הצדדים (לתקופה של 10 חודשים). באשר למאסר בפועל, ציין הסנגור, כי לא היה הסדר וכי מדובר "בטיעון חופשי". הוא עתר לכך שלא לשלוח את מרשו למאסר מאחורי סורג ובריח בשים לב לנסיבותיו האישיות ולכך שאין עסקינן בנסיבות חמורות.

כאן יודגש, כי נציג המאשימה חלק על הטענה כי בין הצדדים התגבש הסדר חלקי וציין, כי בפני הנאשם "יש שתי אפשרויות... או שקיים הסדר של חודשיים עבודות שירות... לחילופין, טיעון חופשי לכל הרכיבים" (דברי ב"כ המאשימה).

בטרם אמנה את מרכיבי גזר הדין, אציין, כי לקביעתי אין בפניי הסדר טיעון שכן דברי ב"כ המאשימה מקובלים עלי ואין כל מקום לאפשר להגנה לברור מתוך הצעה כלשהי להסדר את המרכיבים הנוחים לה ולדחות מרכיבים אחרים. בנסיבות אלה בית המשפט אינו רואה בצדדים כמי שמחויבים להסכמה זו או אחרת לעניין העונש.

הנאשם הינו יליד 1987, נשוי ואשתו בהיריון. הוא גר בשכירות והוא המפרנס היחיד של משפחתו, שעה שאשתו נמצאת בשמירת היריון. בנסיבות אלה ובשים לב לעובדה שמדובר במעידה ראשונה מסוגה, בכל הנוגע לנהיגה בזמן פסילה, ראיתי שלא להטיל עליו מאסר לריצוי בפועל, אך מאידך למצות עימו את הדין בנוגע למרכיבי הענישה הנוספים וזאת בשים לב לעברו התעבורתי, הכולל 13 עבירות, לרבות מעורבות בתאונת דרכים, עבירות מהירות ואי ציות לאור אדום ברמזור.

עברו של הנאשם אינו מעיד עליו כמי ששומר על חוקי התנועה ומשכך יש להשית אף ענישה מרתיעה אשר צופה פני עתיד ויש בה כדי להבטיח שהנאשם לא יחזור לסורו.

השורה התחתונה היא, כי לאחר ששקלתי את כל הנסיבות לקולא ולחומרא החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

אני דן את הנאשם למאסר על תנאי לתקופה של 9 חודשים. הנאשם לא ישא בעונש זה אלא אם

בתוך תקופה של 3 שנים יעבור את אחת העבירות שלהלן ויורשע בגינה.

ואלה העבירות: עבירה של נהיגה בעת פסילה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א - 1961 (להלן: "פקודת התעבורה"), או עבירה של נהיגה ללא רישיון תקף מעל שנה.

אני דן את הנאשם לתשלום קנס בסך 2,500 ש"ח או 25 ימי מאסר.

אני פוסל את הנאשם מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 15 חודשים בפועל.

אני פוסל את הנאשם מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 5 חודשים על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור אותה/ן עבירה/ות שעליה/ן הורשע או אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א - 1961 ויורשע בגינה, תוך התקופה האמורה או לאחריה.

אני מפעיל את עונש הפסילה על תנאי שנקבע בבית משפט לתעבורה בעכו, עפ"י תיק מס' 1004/08, בדבר פסילת הנאשם מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 2 חודשים, וזאת במצטבר לפסילה שהוטלה לעיל.

הקנס ישולם ב -5 תשלומים שווים ורצופים החל מתאריך 3/4/11.