מדינת ישראל נ' עבדאללה(עציר)

נוכחים:

ב"כ המאשימה – עו"ד בר-אור

ב"כ הנאשם – עו"ד לוי

הנאשם – באמצעות הליווי

גזר דין

1.הנאשם הורשע בעבירות כדלקמן:

א.סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה – עבירה לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין").

ב.הפרעה לשוטר במילוי תפקידו – עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין.

ג.נהיגה ללא רישיון נהיגה – עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה(נוסח חדש)תשכ"א-1961 (להלן: "פקודת התעבורה").

ד.חובת פוליסה – עבירה לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), תש"ל- 1970.

ה.אי ציות לרמזור אדום – עבירה לפי תקנה 22(א)+(ב) לתקנות התעבורה, תשכ"א- 1961 וסעיפים 68 ו- 62(8) לפקודת התעבורה.

2.על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בהן הודה הנאשם במסגרת הסדר טיעון, בתאריך 21.1.11 בשעות הלילה, נהג הנאשם ברכב מכסרא לכיוון נהריה, למרות שלא החזיק ברישיון נהיגה ועל השימוש ברכב לא היתה פוליסת ביטוח בת תוקף. בסביבות חצות חצה הנאשם צומת באור אדום. שוטרים שהבחינו בכך החלו בנסיעה אחרי הרכב, וכרזו לנאשם לעצור, תוך שהפעילו סירנה ואור כחול מהבהב. בהבחינו בשוטרים, החל הנאשם להימלט תוך שהוא נוסע במהירות ובפראות. כאשר השוטרים הצליחו להשיגו, סטה הנאשם עם הרכב שמאלה לכיוון הניידת ואילץ את השוטרים לעלות עם רכבם על אי תנועה , על מנת להימנע מפגיעה ברכבו של הנאשם. הנאשם המשיך לנסוע בפראות, תוך סיכון בטיחותם של כלי רכב שנסעו בכביש ואף לא נעצר במחסום שהציבה המשטרה. למרות שצמיגי הרכב נוקבו במחסום הדוקרנים, הוא המשיך בנהיגה מהירה עד שעלה על אי תנועה בצומת, שם נעצר הרכב. הנאשם ירד מהרכב והחל להימלט בריצה, עש שהשוטרים הצליחו לתפוס אותו ולעצרו.

3.הנאשם יליד שנת 1987. מאז היותו קטין, בשנת 2003, לחובת הנאשם הרשעות בעבירות של שבל"ר ונטישה, נהיגה ברכב מנועי ללא רישיון, החזקת נשק שלא כדין ושיבוש מהלכי משפט.

4.על פי רישומי המסוף הצבאי והמסוף של משרד התחבורה, לנאשם אין רישיון נהיגה אזרחי או צבאי. הנאשם ביצע בשנת 2005 קורס נהיגה בבסיס הובלה בצה"ל, אך לא הוסמך לאחר שהורחק מהקורס משמעתית.

5.הנאשם עצור מאז 22.1.11.

6.ב"כ המאשימה הפנה לחומרת מעשי הנאשם, כעולה מעובדות כתב האישום, וביקש להחמיר בעונשו. ב"כ המאשימה הגיש אסופת פסיקה שדנה נאשמים בעבירות דומות לעונשים חמורים ובמיוחד הפנה לרף ענישה שנקבע בע"פ 3383/05 (4 שנות מאסר ו- 6 שנות פסילה בגין עבירות דומות) וביקש שלא לסטות ממנו.

7.הסניגור לא הקל ראש בחומרת העבירות אך הפנה לנסיבותיו האישיות של הנאשם, גילו הצעיר, העובדה שעבר קורס נהיגה צבאי (למרות שלא הוסמך לנהוג), היותו נשוי ואב לשני ילדים קטנים שעליו עול פרנסת המשפחה) והודאתו בהזדמנות הראשונה. הסניגור טען כי עברו של הנאשם אינו מכביד והגיש אסופת פסיקה לפיה הוטלו על נאשמים בעבירות דומות, וחמורות יותר, עונשים מקלים בהרבה. הסניגור ביקש להטיל על הנאשם עונש מאסר מתון.

8.הנאשם הביע חרטה על מעשיו ואמר כי עשה טעות והוא מבקש כי בית המשפט יתחשב בו.

9.נראה כי אין צורך לשוב ולהכביר מילים על חומרת העבירות שביצע הנאשם ועל הצורך בנקיטת מדיניות ענישה מחמירה ומרתיעה בעבירות מסוג זה, כאשר הנהיגה בנסיבות המתוארות מסכנת את הציבור ומעלה את סך תאונות הדרכים.

10.אדם הנוטל לידיו את ההגה כאשר אין בידו רישיון וביטוח, צריך להיות מודע לכך שבמידה ויתפס, הוא צפוי להענש בחומרה רבה. ודוק : אפילו עברו הפלילי של הנאשם אינו מכביד , כטענת הסניגור, הוא כבר הורשע בעבר בעבירת נהיגה ללא רישיון אך לא הפנים חומרת מעשיו ואם לא די בחומרת עבירות אלה, הרי שהנאשם גם ביצע עבירות נוספות חמורות כשלעצמן – הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ואי ציות לרמזור אדום - ויש בהתנהגותו כדי להפגין זלזול הן בחוק והן בחיי הציבור אותו הוא מסכן בהתנהגותו.