מדינת ישראל נ' עבד אללה(עציר) ואח'

החלטה

1.בפני בקשה למעצר עד תום ההליכים לפי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה ומעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן:"החוק"). מדובר בהליכים שנפתחו כנגד שני המשיבים בת.פ. 35517-01-10, בהגשת כתב אישום בו מיוחס למשיבים אישום של פירוק רכב גנוב.

2.מדובר בעבירה אשר ע"פ הנטען בוצעה ביום 18.1.2010 ברחוב ירושלים 10 כאשר נטען כי המשיבים פירקו בצוותא קטנוע השייך לאחר והכול בעת שידעו כי הוא גנוב.

3.ב"כ שני המשיבים לא כפרו בעובדה כי קיימות ראיות לכאורה מספיקות להוכיח אשמת המשיבים ואולם טענו כי בנסיבות המקרה דנן מכיוון שמדובר בחשד לביצוע עברת רכוש לא קיימת עילת מעצר.

לחילופין נטען בעניין שני המשיבים כי קיימות חלופות מעצר סבירות המאיינות מסוכנתם ומשיגות תכלית הבקשה בדרך הפוגעת פחות בזכויות המשיבים.

4.בהתאמה עלי לבדוק רק האם בנסיבות המקרה מתקיימת עילות מעצר עפ"י סעיף 21 לחוק.

אומנם נכון כי למשיבים מיוחס ביצוע עבירת רכוש אשר לכשעצמה אינה מקימת חזקת מסוכנות סטטוטורית. כמו כן בבודקי נסיבות ביצוע עבירה זו ע"פ האמור בתיק החקירה אין ביכולתי לקבוע כי הנדרש בבש"פ 5431/98 רוסלאן פרנקל נ' מ"י פד נב (4) 268 (

להלן הלכת רוסלאן) מתקיים במקרה דנן.

אין לאמר כי במקרה דנן מדובר בעברה שבוצעה בהיקף ניכר בשיטתיות תוך שימוש באמצעים מתוחכמים ויוצא באלה.

לפיכך לו הייתי צריכה לבסס החלטתי רק ע"פ טיב העבירה שבביצועה חשודים המשיבים שבפני נוטה הייתי לחשוב כי צודקים ב"כ המשיבים כי אכן במקרה דנן לא קמה עילת מעצר.

5.אולם בדיקת כל החומר הרלוונטי מביאה אותי למסקנה כי כן קיימת בעניינם של המשיבים עילת מעצר הנובעת מקיומה של חזקת מסוכנות ספציפית לגבי שני המשיבים. עילה זו נובעת משילוב בין טיב העבירה בביצועה חשודים המשיבים ונסיבותיו הספציפיות של כל אחד מהמשיבים.

6.מדובר בשני משיבים צעירים אשר למרות גילם הצעיר הסתבכו לא אחת בפלילים. לחובת שניהם הרשעות קודמות לא מעטות לרבות בגין עברות רכוש ולרבות בגין עברות חמורות של איומים, הכשלת שוטרים, התנהגות פרועה וסמים.

לגבי שני המשיבים תלויות ועומדים תיקים בהם נחקר חשד כי ביצעו עברות, החקירה בהם טרם נסתיימה. לחובת שני המשיבים תלויים ועומדים מאסרים על תנאי.

בדקתי עוד דברי השופטים אשר דנו בעניינם של שני המשיבים שבפני בפסקי הדין המרשיעים שנתנו בעניינם, לגבי שניהם אמרו שופטים אלו, כל אחד בנפרד, כי המשיבים לא ניצלו הזדמנויות לשיקום או לנטישת העולם העברייני שנקרו בדרכם ולפיכך העדיפו שופטים אלו שיקולי התרעה על פני שיקולי שיקום.

7.לאור כל אלו באתי לכלל מסקנה כי למרות טיב העבירה המיוחסת למשיבים קיימת אצל כל אחד מהם מסוכנות ספציפית הנובעת מנסיבותיהם האישיות, עברם הפלילי, אורח חיים והתנהגותם. כל אלו משכנעים כי קיים חשש ששחרור המשיבים יסכן ביטחון הציבור כולו.

8.עוד נותר לבדוק קיומה של חלופת מעצר אשר תשרת תכלית המעצר תוך פגיעה פחותה בחומרתה בחירות המשיבים ובזכויותיהם. התרשמותי מהחלופות שהוצגו בפני אינה מאפשרת לי לקבוע כי אכן הוצגו בפני חלופות מעצר סבירות וראויות לעניין זה.

צודק ב"כ המבקשת בטענותיו. גם אני לא התרשמתי כי המפקחים המוצעים כשירים לבצע לבדם תפקידם ומבינים באופן מלא משמעות התפקיד והאחריות המוטלת עליהם. כן יש לבדוק לעומק השאלה האם יהיה בכוחם של המפקחים המוצעים לבדם למנוע מהמשיבים הפרת תנאי מעצר הבית שלהם ולמנוע מהם לשוב לסורם. כמו כן יש לזכור כי החלופות המוצעות אינן מרחיקות המשיבים ממקום מגוריהם בקרבתו בוצעה העבירה ומסביבם מגוריהם וסביבת חייהם הקודמת.

9.אשר על כן, אני מורה על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים הפלילים נגדם.

אולם בהתחשב בכל האמור לעיל ובמיוחד בטיב העבירה המיוחסת למשיבים יש מקום לבחון באופן מעמיק יותר טענות המשיבים לעניין של קיומה של חלופת מעצר ראויה בעניינם וזאת ע"י תסקיר מעצר.

בתסקיר ייבדקו החלופות המוצעות והתאמתן ליעדן וחלופות נוספות אפשריות תוך בדיקת האפשרות של העמדת המשיבים בפיקוח ושילובם בתוכניות שיקום, גמילה וכיוצא באלה.