מדינת ישראל נ' עבד אלכרים

גזר דין

הנאשם הורשע עפ"י הודייתו בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

הנאשם שבפניי כבן 31 שנה הודה בהזדמנות הראשונה בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום, דהיינו פציעת המתלונן באמצעות מספריים, דהיינו דקירתו באיזור הגב.

כתוצאה ממעשי התקיפה והפציעה נחבל המתלונן בצורה משמעותית, כמו גם שאושפז בבית חולים וטופל כמפורט גם כן בעובדות כתב האישום ובתעודה הרפואית ת/2.

מוכנה אני לקבל את עמדתה של ב"כ המאשימה לענין חומרת הנסיבות כמפורט בעובדות כתב האישום וזאת גם לאחר שהנאשם הודה, לקח אחריות מיידית וחסך זמן שיפוטי וזמנם של עדים, שכן מדובר בעבירת אלימות קשה שרק בנס לא היו תוצאותיה חמורות יותר.

עקב הפיכתנו לחברה אלימה בצורה בלתי נסבלת עד כדי איום על קיומנו כחברה במדינה, בתי המשפט החלו לאחרונה להחמיר עם נאשם כמו הנאשם שבפניי, דהיינו נאשם שהשתמש באלימות קשה ובכך גרם לחבלה ופציעה של אחר והכל במסגרת סכסוך שהיה בינו ובין המתלונן.

המסר שבתי המשפט מעבירים כמו גם בית משפט זה הוא שהענישה תביא לידי ביטוי את אפס הסובלנות שיש לביהמ"ש כלפי אלימות כלשהיא ובמיוחד כלפי אלימות חמורה, והביטוי כאמור בהשתת עונש משמעותי של מאסר בפועל לא רק על מנת להרחיק את הנאשם הספציפי מהחברה לה הוא מהווה איום אלא גם על מנת להרתיע אחרים ובמיוחד על מנת להעביר את המסר, דהיינו את האינטרס הציבורי בביעור התופעה הקשה של האלימות הגואה בחברה.

אך יחד עם זאת מוכנה אני לקבל גם את העמדה העקרונית שהציג ב"כ הנאשם שביהמ"ש מתייחס לנסיבות הספציפיות המובאות בפניו הן של ביצוע העבירה והן של המבצע, ולאחר שהוא משקלל ומאזן בין כל השיקולים והאינטרסים הספציפיים הבאים בפניו, הוא גוזר את דינו של הנאשם הספציפי.

באשר לנסיבות ביצוע העבירה, אזי יש לציין שהנאשם מזמן חקירתו במשטרה תחת אזהרה ועד הצגת העמדה במהלך המועד לשמיעת התגובה שלו לכתב האישום, הוא לקח אחריות והודה בעבירה המיוחסת לו כאשר אין מחלוקת שעובר למעשה הדקירה באמצעות המספריים, היה אירוע אלים בין הנאשם ובין המתלונן, כאשר המתלונן פגע פיזית בנאשם ולאחר שפגע בו פיזית ולא במהלך של הגנה עצמית, אלא ככל הנראה כתוצאה מאיבוד עשתונות, פגע במתלונן באמצעות המספריים.

אין ספק שהנאשם היה אמור לשלוט ביצריו ובתגובותיו ובודאי שלא להגיב כפי שהגיב וכפי שכבר ציינתי, רק בנס לא היו תוצאות חמורות יותר ואז היה מוגש כנגד הנאשם כתב אישום חמור יותר כמו גם שהענישה היתה חמורה הרבה יותר.

למרות האמור הנאשם כאמור מבין את חומרת המעשה, מביע חרטה עמוקה וכנה גם בפני קצינת המבחן שערכה את תסקיר המבחן, כשהוא חזר והדגיש בפני קצינת המבחן שההתנהלות אינה משקפת את דפוסי התנהגותו.

אמנם לנאשם הרשעה אחת קודמת בגין עבירת אלימות אולם העבירה משנת 97' כאשר ההרשעה היתה משנת 99' ומאז ועד היום מלבד העבירה הנוספת נשוא התיק שבפניי הוא לא היה מעורב בעבירה כלשהיא. לענין זה יש לציין שהעבירה נשוא כתב האישום בוצעה לפני למעלה מ- 3 שנים, וכאמור הנאשם לא היה מעורב בעבירה כלשהיא ובעבירת אלימות במיוחד.

על פי האמור בתסקיר ועל פי מה ששמעתי היום מפי ב"כ הנאשם, הנאשם מנהל אורח חיים נורמטיבי בתחומי חיים שונים, דהיינו בתחום התעסוקתי כמו שכיום הוא מאורס ואמור להתחתן; הוא פוטר מיידית ממקום העבודה שם ביצע את העבירה, אך מיד מצא עצמו משולב בעבודה אחרת, דהיינו המשיך לעבוד ולהתפרנס ולנהל אורח חיים נורמטיבי.

בנוסף, אין להתעלם מכך שנערכה סולחה בין המתלונן והנאשם, ובמסגרת הסולחה המתלונן פוצה בסכום של 80,000 ₪. יש לציין לענין זה שהמתלונן התייצב היום באולם ביהמ"ש ואישר את ענין הסולחה ואת פרטיה.

יש חשיבות לענין הסולחה באשר לענישה, שכן הנאשם לא רק שהתחרט אלא מצא מיידית מקום לפצות את המתלונן בסכום משמעותי.

אכן שירות המבחן לא מצא להמליץ המלצה טיפולית אולם מהתסקיר עולה הרושם שאכן אין מדובר בנאשם בעל דפוסי התנהגות אלימים, ומוכנה אני לקבל שהוא נקלע לסיטואציה והגיב כפי שלא היה צריך להגיב, אך כיום מבין ומפנים את התוצאות החמורות של התנהגותו.

במכלול הנסיבות הנ"ל המאשימה מבקשת מביהמ"ש למצות עם הנאשם את מלוא חומרת הדין ולהשית עליו ענישה הכוללת בין היתר מאסר מאחורי סורג ובריח לאור חומרת הנסיבות על רקע האינטרס הציבורי והפסיקה המחמירה לאחרונה עם עבריינים אלימים; ואילו ב"כ הנאשם מבקש מביהמ"ש שלא למצות עימו את מלוא חומרת הדין במובן של שליחתו למאסר מאחורי סורג ובריח אלא להסתפק במאסר שירוצה בעבודות שירות לאור השיקולים האישיים, כמו גם ההתייחסות לנסיבות ביצוע העבירה כפי שסקרתי כאמור לעיל.

כפי שכבר ציינתי ואני מוצאת לציין בשנית, אכן הנסיבות של העבירה קשות אך עדיין לא ניתן להתעלם מהנסיבות האופפות את ביצוע העבירה, כמו גם נסיבות אישיות אחרות כפי שהתייחסתי כאמור לעיל, ובשקלול של כל השיקולים והאינטרסים אני סבורה שהגם שיש מקום להשית מאסר בפועל ניתן להסתפק במאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות בצד ענישה הצופה פני עתיד וקנס כספי.

לפיכך אני גוזרת עליו את העונשים כדלהלן:

1.אני דנה את הנאשם ל- 6 חודשים מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות במשטרת נצרת עילית החל מיום 14.6.10 והכל על פי חוות דעתו של הממונה על עבודות השירות מיום 3.5.10.