מדינת ישראל נ' עבד אל קאדר

גזר דין

1.הנאשם הורשע על יסוד הודאתו, במסגרת הסדר טיעון חלקי, בביצוע עבירה של החזקת נשק שלא כדין לפי סעיף 144(א) רישא וסיפא לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 [להלן: חוק העונשין]. על-פי עובדות כתב-האישום, ביום 22.7.10 החזיק הנאשם באקדח מסוג CZ טעון במחסנית ובתוכה כדורים תואמים, במגירה שבשולחן הכתיבה שבמשרדו.

2.במסגרת ההסדר, הגבילה עצמה המאשימה לעתירה של שבעה חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס, והסניגור רשאי יהיה לטעון באופן חופשי. ייאמר, כי עוד בישיבת יום 18.1.11, נשלח הנאשם, על-פי החלטתו של כב' סג"נ, השופט גולדס, לממונה על עבודות השירות לקבלת חוות-דעת בעניינו. בסופו של יום, לאחר קיומן של מספר ישיבות וקבלת חוות-דעת חוזרות, נמצא הנאשם כשיר לרצות את עונשו בדרך זו תוך שנמצא עבורו מקום השמה מתאים.

3.ב"כ המאשימה הדגישה, כי המדובר בנאשם בעל עבר פלילי משנות ה – 90', כאשר ריצה עונש מאסר בפועל של 14 חודשים, בין השאר בשל ביצוע עבירות נשק. הבהירה, כי אמנם, אין מחלוקת כי המדובר בנאשם אשר הוזהר על-ידי המשטרה כי קיימת סכנה לחייו, והנאשם רכש אקדח על-מנת להגן על עצמו. עם זאת, נוכח עברו הפלילי, העובדה שנקט באמצעים לרכישת אקדח בעת שיכול היה לנקוט בדרך שאינה אסורה על-פי חוק, ולמען הרתעתו ואחרים שכמותו, יש מקום להטיל עליו את תקופת המאסר המבוקשת, שהיא חורגת לקולא ממדיניות הענישה הנוהגת. לתמיכה בטיעוניה, הגישה את פסק-דינו של כב' השופט ג'ובראן מרע"פ 5961/08, רג'בי נגד מדינת ישראל, פורסם בנבו מיום 6.5.2009.

4.הסניגור חזר והדגיש, כי המדובר במקרה מיוחד המצדיק סטייה ממדיניות הענישה המתבקשת בנסיבות רגילות. לטענתו, המדובר בנאשם שהינו אכן בעל עבר פלילי – אך המדובר בעבר ישן משנות ה – 90', כאשר מאז לא חזר לסורו. הייחוד שבעניינו של הנאשם נובע מהעובדה, כי מחומר החקירה בתיק עולה, כי הנאשם הוזהר על-ידי ימ"ר מרכז כי מצוי בסכנה לחייו – כאשר מזכר מיום 25.7.10, המאשר זאת, הוגש במסגרת הראיות לעונש (נ/1). במציאות שנוצרה, כאשר היה ברור כי לא יכול לקבל רשיון חוקי להחזקת נשק נוכח עברו וכשמשטרת ישראל הבהירה לו כי למעשה אינה מסוגלת להגן עליו להבטיח את בטחונו, רכש את האקדח על-מנת להגן על עצמו ועל ילדיו. לטענתו, בעתירת המאשימה גלומה ההכרה, כי המדובר במקרה יוצא-דופן, כאשר ההגינות מחייבת שלא לשלוח את הנאשם אל מאחרורי סורג ובריח. מתוך הבנה למכלול הנסיבות, כשהוסיף כי הנאשם היה עצור מספר ימים וכן שהה בתנאים מגבילים במהלך תקופה ממושכת - עותר הסניגור להסתפק בהשתת עונש של מאסר בפועל – אך בדרך של עבודות שירות.

5.בדברו לבית-המשפט, הביע הנאשם חרטה על מעשיו, אך הדגיש כי כל אחד אחר היה נוהג כמותו על-מנת להגן על עצמו ועל משפחתו, כשאכן רכש את הנשק לצורך כך - ולא על-מנת לשדוד או לרצוח.

6.הצדק עם ב"כ המאשימה, כי נפיצות התופעה באזורנו והמסוכנות הגלומה בהחזקת נשק ותחמושת מחייבים השתת ענישה מוחשית, גם למען הרתעת הרבים. עמדת המאשימה היא בוודאי מבוססת נוכח מדיניות הענישה המתחייבת בעבירות נשק [ראו, למשל הלכת אבו-דחאל: רע"פ 2718/04, פואד אבו-דחאל נגד מדינת ישראל, מתוך אתר נבו מיום 29.3.2004], ואף מקלה עם הנאשם נוכח קיומו של עבר פלילי והחזקת אקדח טעון במקום נגיש בביתו.

7.ולמרות זאת, שוכנעתי, כי המדובר במקרה חריג ביותר, כאשר הרקע לביצוע העבירה מבסס את טיעוני ההגנה, כי יהא זה צודק וראוי לסטות ממדיניות הענישה הנוהגת. מן המסמכים שהוגשו לעיוני ומהטיעונים עולה, כי המדובר בנאשם יליד 1971, אשר אכן ריצה שני מאסרים בפועל בעברו, גם בגין עבירות נשק, אך המדובר בהסתבכויות משנים 1992, ו – 1998. מאז, חלף למעלה מעשור מבלי שביצע עבירות – עד שבחודש יולי 2010 הוזהר שוב ושוב על-ידי יחידת הימ"ר כי מצוי בסכנה ממשית לחייו. בנסיבות אלו, בחר להגן על עצמו בדרך של רכישת האקדח, כשהמדינה לא הציעה, ככל הנראה, אמצעים מתאימים להבטחה ולהגנה אלא המשטרה הסתפקה באותן אזהרות חוזרות. אמנם, אין מקום לעודד התנהלות מעין זו ולפטור את הנאשם בלא כלום; עם זאת, יש במצב דברים זה, שאינו שנוי במחלוקת, כדי להביא להקלה ממשית בדינו של הנאשם, ולא לשלחו אל מאחורי סורג ובריח לאחר שבמשך שנים רבות לא חזר לסורו. נראה, כי בעתירה המקלה של המאשימה קיימת הכרה בכך כי אכן המדובר במקרה עם נסיבות חריגות ביותר – אך לטעמי, לאור לקיחת האחריות המיידית של הנאשם על מעשיו מבלי שניסה לטשטשם, התקופה הממושכת בה הוגבלה חירותו בתנאים מגבילים, ולאחר שבמשך שנים לא הסתבך בפלילים עד שנקלע שלא בטובתו למציאות המסוכנת – הרי שניתן ללכת לקראתו בצעד נוסף ולהשית עליו עונש מוחשי של מאסר – אך בדרך של עבודות שירות לצד ענישה מרתיעה וקנס.

8.לאור האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

מאסר בפועל של 6 חודשים אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות.

עבודות השירות יבוצעו בחברת קדישא רעננה במועד ובשעות המפורטים בחוות-הדעת מיום 14.12.2011 והחל מיום 6.3.2012. במועד זה, על הנאשם להתייצב עד השעה 8:00 במפקדת מחוז מרכז, יחידת עבודות השירות.

מובהר לנאשם, כי עליו לעדכן את משרד הממונה בכל שינוי, אם יחול, בכתובת מגוריו. כמו-כן, עליו לעמוד בתנאי הפיקוח ובביקורות הפתע. מובהר, כי כל הפרה בעבודות השירות תביא להפסקה מנהלית וריצוי העונש במאסר ממש.

מאסר על תנאי של 10 חודשים למשך 3 שנים מהיום, שלא יעבור עבירות בנשק לפי סעיף 144 לחוק העונשין.

קנס בסך 4,000 ₪ או 40 ימי מאסר תמורתו, אשר יקוזז מפיקדון קיים בתיק המ"ת – והיתרה – אם ישנה, תוחזר לעו"ד מוחמד רעד, בהסכמת הנאשם.

ניתן צו לחילוט הנשק.

הודעה זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

המזכירות תשלח העתק גזר הדין לממונה על עבודות השירות.

ניתן היום, י"ט שבט תשע"ב, 12 פברואר 2012, במעמד הנוכחים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: