מדינת ישראל נ' עבד אל קאדר(עציר) ואח'

גזר דין

הנאשמים הורשעו בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, עבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ובנוסף הורשע נאשם מס' 1 בעבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק הנ"ל.

הנאשמים הודו בהזדמנות הראשונה.

בהתחשב באמור לעיל, בהתחשב בעברו הנקי ללא רבב של נאשם מס' 2, וכן באמור בתסקיר שרות מבחן בעניינו, ובהתחשב בעברו הלא מכביד של נאשם מס' 1, וכן בהתחשב בעמדת המתלוננות בתיק זה, הנני מחליטה לאמץ את הסדר הטיעון אשר אינו נוגד את תקנת הציבור והינו עומד במתחם הסבירות.

אשר על כן, אני דנה כל אחד מהנאשמים כדלקמן:

את נאשם מס' 1 אני דנה למאסר בפועל לתקופה של 4 חודשים בניכוי ימי מעצרו (מיום 2/7/11 עד 1/8/11, וכן מיום 7/1/12 עד כה).

בנוסף, אני דנה את נאשם מס' 1 למאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים למשך 3 שנים והתנאי הוא - כי לא יעבור עבירה בה הורשע, ויורשע בגינה.

את נאשם מס' 2 אני דנה למאסר בפועל לתקופה של חודש ו-4 ימים בניכוי ימי מעצרו (מיום 28/6/11 ועד יום 1/8/11). לפיכך, ולמען הסר ספק, מובהר בזה כי כל תקופת המעצר חופפת את תקופת המאסר בפועל הנ"ל.

בנוסף, אני דנה את נאשם מס' 2 למאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים למשך 3 שנים והתנאי הוא - כי לא יעבור עבירה בה הורשע, ויורשע בגינה.

כמו כן, הנני מטילה צו מבחן למשך שנה על נאשם מס' 2, כאמור בתסקיר שרות המבחן. בתקופת המבחן ישתלב הנאשם בהליך טיפולי בשרות המבחן.

מובהר בזה לנאשם מס' 2 כי במידה ולא יעמוד בתנאי צו המבחן, או יבצע עבירה נוספת בתקופת המבחן, והצו יופקע, אזי יהיה צפוי לגזירת דינו מחדש בהתאם בתיק זה.

זכות ערעור תוך 45 יום .

ניתנה והודעה היום כ"ו ניסן תשע"ב, 18/04/2012 במעמד הנוכחים.

רונית בש, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: