מדינת ישראל נ' עבד אל קאדר(עציר) ואח'

החלטה

בקשה לעצור את המשיבים עד תום ההליכים.

למשיבים מיוחסת עבירה של גניבת רכב, שביום 30/9/10, בשעת חצות, גנבו קטנוע השייך למתלונן.

משיב מס' 2 מסכים לקיומן של ראיות לכאורה. עיינתי בתיק החקירה ומצאתי כי משיב מס' 2 מודה בביצוע העבירה וקיימות ראיות נוספות התומכות בהודאה זו, לרבות דו"חות השוטרים וחקירת המשיב מס' 1.

באשר למשיב מס' 1 – לא מצאתי ולו ראשית ראיה לכך, כי הוא השתתף בגניבת הקטנוע במועד או במקום הרלבנטי באישום וכל הראיות שבתיק החקירה מסבכות אותו במעשה העבירה שלאחר השלמת מעשה הגניבה על ידי המשיב מס' 2, שעה ששני המשיבים התניעו את הקטנוע באמצעים שנהג בהם המשיב מס' 2 עצמו ותוך הדרכת המשיב מס' 1 לאופן התנעת הקטנוע, ובהמשך שניהם נסעו בקטנוע עד שנעצרו בשלב מאוחר יותר, כאשר משיב מס' 2 היה זה שנהג.

על כן, לא מצאתי ראיות לכאורה המסבכות את המשיב מס' 1 בביצוע העבירה המיוחסת.

כפי שציינתי, לא מצאתי ראיה לכאורה לכך כי המשיב מס' 1 נהג בקטנוע, אלא שנסע עליו יחד עם משיב מס' 2, אף שידע כי מדובר בקטנוע גנוב ומעשיו מקימים עבירה אחרת.

על כן, אני משחרר את המשיב מס' 1 ללא תנאים, בהעדר ראיות לכאורה.

באשר למשיב מס' 2 – מצאתי כי הוא נעדר עבר פלילי.

מצאתי כי מתקיימת עילת מסוכנות, אף שמדובר במעשה יחיד של עבירת רכוש, אם כי העובדה כי המשיב מס' 2 השתמש בקטנוע הגנוב על ידי נהיגה בו, משלא טען כי ברשותו רשיון נהיגה מתאים, מלמדת על מסוכנות וכן על תעוזה לנהוג ברכב לאחר שהוא גנב אותו מהבעלים, עד מעצרו על ידי השוטרים.

עברו הנקי של המשיב והעובדה כי מדובר במעשה עבירה חד פעמי, מקהים מעוצמת המסוכנות ומצדיקים שחרורו של המשיב מס' 2 בחלופת מעצר.

סיכומו של דבר, אני מורה לשחרר את משיב מס' 2 בתנאים הבאים:

1.המשיב מס' 2 ישהה במעצר בית בבית הוריו, בכתובת שבכתב האישום, מהשעה 18.00 ועד השעה 07.00 למחרת, מדי יום.

2.נאסר על המשיב מס' 2 ליצור כל קשר עם מי מעדי התביעה.

3.יחתום על ערבות עצמית בסך 10,000 ₪.

4.ימציא ערבות צד ג' בסך 10,000 ₪.

ניתנה והודעה היום כ"ח תשרי תשע"א, 06/10/2010 במעמד הנוכחים.

וויליאם חאמד, שופט

החלטה

כפי שציינתי, לא מצאתי ראיות לכאורה כנגד משיב מס' 1.

כן מצאתי כי הנסיבות, לרבות עבר נקי והיות המעשה בבחינת כישלון יחיד, מצדיקים שחרור בחלופה של המשיב מס' 2.