מדינת ישראל נ' עבד אל קאדר

הכרעת דין

הנאשם הודה בעובדות כתב האישום ולכן אני מרשיעה אותו בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום ב' אדר תש"ע, 16/02/2010 במעמד הנוכחים.

רות רז, שופטת

ב"כ מאשימה:

למרות שהנאשם לא הוציא רישיון נהיגה מעולם יש לו שתי הרשעות קודמות. בהרשעה מס. 2 נפסל ל- 15 חודש. הנאשם יש גם עבר פלילי כולל ייצוא וייבוא הפסקת סמים, הפרעה לשוטר, החזקת סמים. מדובר בעבירה מאוד חמורה אנו עותרים לעונש של מאסר בפועל, מאסר על תנאי מרתיע, פסילה בפועל לתקופה ממושכת של שנים פסילה על תנאי וקנס.

ב"כ נאשם:

מדובר בעבירה ראשונה שעניינה מהירות ברירית משפט עבירה ישנה. גם העבירה הנוספת שבו הוא עומד לדין היום היא עבירה ישנה מ- 05/03. אני לא מגיע לכאן להצדיק או להצטדק ואין להקל בה ראש. נסיבות ביצוע העבירה יש בה לשפוך אור על ביצוע העבירה. הנאשם עבר תאונת דרכים לפני למעלה מחמש וחצי שנים, בית המשפט יכול להתרשם מהצלקת שיש לו ברגל, הוא עבר ניתוחים והשתלת פלטיניום. הוא היה נוסע באותה תאונה. ב- 6.11.08 הוא שוחרר מבית סוהר. במסגרת המאסר של הנאשם הוזנח הטפול ברפואי עד מאוד, ובמסגרת המאסר הוא היה נוטל משכחי כאבים דרך המרפאה של בית הסוהר. גם בזמנים הרלוונטים לביצוע העבירה היו לו תחבושות ברגל והוא הראה זו לשוטרים. באותו יום הוא הרגיש כאבים עזים ביותר, היה קור באותו זמן ואז שלא מצא מי שייקח אותו לבית חולים . הוא לא עלה על ההגה לעשות שטות או על מנת סתם לנהוג ולעשות חיים אלא רק בגלל אותה נסיבה שלא היה מי שייקח אותו לבית חולים או רופא. הוא פנה לרופא במקום ואז עצרה אותו המשטרה המקום סמוך לביתו. הוא לא התנגד לשוטרים והראה להם את התחבושות. יש בנסיבה זו להטות את הכף לקולה. הוא לא ביצע את העבירה בשביל הכיף או לנסוע מחוץ לעיר אלא נסע בתוך העיר טייבה כמה מאות מטרים. יש לזכור כי הנאשם למד נהיגה אך זה נגדע מפאת המאסר. המדובר בנאשם שמאז שחרורו מבית הסוהר עושה דרך לעלות על דרך המוטב. הוא לא עובד בגלל הפגיעה ונתמך ביטוח לאומי. יש לו 4 ילדים ואשה. מאז ביצוע העבירה לא נפתחו נגדו שום תיקים לא בתחום הפלילי ולא בתחום התעבורתי. מדובר בתקופה קצרה אך היא מלמד על ההלך של עליה על דרך המוטב. אני סבור שבהתחשב במכלול הנסיבות שראשיתן נסיבות ביצוע העבירה , העברו הלא מכביד בתחום התעבורתי, מדובר ב- 2 עבירות ונסיון של הנאשם להוציא רישיון נהיגה אך הדבר לא יצא לפועל בגלל המאסר ולא נפתחו לו תיקים נוספים מאז ביצוע העבירה הוא מנסה לעלות על דרך המוטב אני מבקש ואני סבור כי הענישה צופה פני העתיד הן האינטרס הציבורי וכן האינטרס הציבורי של הנאשם הספציפי שלא לשלוח אותו לאותו מקום שהיא חממה לעבריינות שיכולה לא להטיב עימו אלא להרע את המצב. אני מצטט משפט :"כי חברה יוצאת נשכרת משיקומם של עבריינים ..." אני סבור כי יש ליישם כאן במקום הזה את הכלל של השיקום , אני מבקש כי הענישה תהיה צופה פני העתיד , פסילה על תנאי ארוכה וקנס יהיה כדי לאזן את כלל האינטרסים. אני מגיש פסיקות שהושמעו בפני מוטב זה.

ב"כ המאשימה:

חברי טוען שהנאשם היה עם תחבושות זה לא עולה מהחומר, אך הוא ברח רגלי מהשוטרים והיה מרדף.

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה חמורה לפיה נהג רכב בהיותו בלתי מורשה לנהיגה. מדובר בעבירה חמורה ביותר שיש בה סיכון משמעותי לציבור. הנאשם הרהיב עוז ונהג ימים ספורים לאחר שהשתחרר ממאסר. לא מצאתי סיבה לקולה בטיעוני ב"כ הנאשם בדבר בעייה רפואית ממנה סבל הנאשם ואשר אילצה אותו לפנות לרופא וזאת תוך נהיגה ברכב.

יחד עם זאת אני סבורה כי במקרה זה יש מקום לתת לנאשם הזדמנות נוספת בטרם הטלת מאסר בפועל וניתן להסתפק בהטלת מאסר על תנאי אשר ירתיע את הנאשם מביצוע עבירה דומה.

מעיון בהרשעות קודמות של הנאשם עולה אכן כי בעברו עבירה דומה של נהיגה ללא רישיון נהיגה. אך מדובר בעבירה משנת 2003 ומאז לא נרשמה לחובתו אף לא הרשעה אחת.

לחובתו של הנאשם עבר פלילי הקשור לשימוש לסחר בסמים אך לא לנהיגה.

הנאשם אב ל-4 ילדים הביע חרטה בפני בית המשפט.

בהתחשב בכל האמור לעיל אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים:

1. אני מטילה על הנאשם מאסר על תנאי של 7 חודשים למשך שלוש שנים לגבי ביצוע העבירות של נהיגה בזמן פסילה או נהיגה בהיותו בלתי מורשה לנהיגה.

2. אני מטילה על הנאשם פסילה מלקבל רישיון נהיגה לתקופה של 12 חודשים. הפסילה תחל מיום גזר הדין ללא חובת הפקדה.

3. אני מטילה על הנאשם קנס בסך 1200 ₪ או 20 ימי מאסר. הקנס ישולם תוך 60 יום.

זכות ערעור כחוק.