מדינת ישראל נ' עבד אל עזיז(עציר) ואח'

החלטה

בפני בקשה להורות על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים במסגרת התיק הפלילי המקושר לתיק זה.

יחד עם הבקשה, הוגש כתב אישום כנגד המשיבים ובמסגרתו מיוחסות להם עבירות רכוש, חמשה אישומים, שכוללים בין היתר עבירות של גניבת רכב בצוותא, חבלה במזיד ברכב בצוותא, פריצה לרכב בצוותא, ופריצה לרכב בכוונה לגנוב בצוותא, פירוק חלקים מרכב בצוותא, והכל כמפורט בכתב האישום.

מעיון בכתב האישום עולה כי ביום 15/9/13, החל מהשעה 06:30 החלו הנאשמים במסע של ביצוע עבירות רכוש, והכל כמפורט לעיל.

הדבר בא לידי ביטוי בגניבת קטנוע, בשכונת אלרום בנצרת, בפירוק רדיו דיסק מרכבים אחרים, התפרצות לרכב נוסף, ופירוק מכשיר רדיו דיסק מאותו רכב ובהמשך ביצוע עבירות דומות של התפרצות לרכב וניסיון לגניבה מרכב.

הסנגורים מסכימים לקיומן של ראיות לכאורה ביחס לכל האישומים, ולקיומה של עילת מעצר, אך נטען על ידם כי מדובר בעילת מעצר שאינה בעוצמה שמצדיקה את מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים וכי ניתן לאיין את המסוכנות הנשקפת ממעשיהם של המשיבים תוך כדי שחרורם בחלופת מעצר, כל אחד בבית הוריו ובעניין זה הוצגו חלופות המעצר בפני היום.

ב"כ המבקשת חזרה על בקשתה, ציינה שמדובר במספר אירועים ובעבירות שבוצעו על רקע של היות המשיבים בגילופין, דבר שמצביע על המסוכנות הנשקפת מהמשיבים.

ב"כ המבקשת כאמור מתנגדת לשחרור המשיבים לחלופת מעצר וטוענת כי ניתן לשקול זאת לאחר קבלת תסקיר מעצר אשר יבחן הן את המסוכנות הנשקפת מהמשיבים והן את החלופות המוצעות.

במספר לא מבוטל של החלטות נקבע כי עבירות מסוג העבירות המיוחסות למשיבים מקימות עילת מעצר.

לענייננו, מדובר בחמשה אישומים אשר התבצעות ביום אחד, תוך פרק זמן קצר ונטען כי העבירות בוצעו על רקע של שתיית אלכוהול.

על מסוכנותו של אדם ניתן ללמוד, בין היתר, הן מטיב המעשים המיוחסים לו בכתב האישום והן מעברו הפלילי.

אין צורך להכביר במלים כי העבירות שבוצעו לכאורה ע"י הנאשמים הינן עבירות חמורות אשר טומנות בחובן מסוכנות הן לשלום הציבור והן לרכושו.

באשר למשיב 1 –

לחובתו הרשעה קודמת מחודש נובמבר 2012 בעבירה של החזקת נשק חשוד כגנוב ורישום קודם משנת 2008 בגין עבירות של גניבה, התנהגות פרועה במקום ציבורי ומעשה מגונה באדם וקבלת נכסים שהושגו בעוון.

משיב מס' 2 נעדר עבר פלילי.

כאמור, הסנגורים הציעו לשחרר את המשיבים לחלופות מעצר, כל אחד בביתו, בפיקוח הוריו לחילופין.

הורי המשיבים נחקרו הן ע"י ביהמ"ש והן ע"י ב"כ המבקשת.

ההורים של שני המשיבים הותירו על ביהמ"ש רושם כי ניתן לסמוך עליהם וכן התרשמתי ממידת אחריותם והבנתם את משמעות מלאכת הפיקוח הנדרשת מהם.

בסופו של יום שוכנעתי כי ניתן לתת אמון במשמורנים שהוצעו שיעשו את תפקידם באופן ראוי שעונה על הצרכים.

אדגיש שוב כי ביחס למשיבים עצמם, אזי אמנם קבעתי כי נשקפת ממעשיהם מסוכנות אך סבורני לאור גילם ולאור עברו הפלילי של משיב 1, שאינו מכביד במיוחד, והעדר עבר פלילי של משיב 2, אך שוכנעתי כי בסופו של יום ניתן לאיין את המסוכנות ע"י שחרורם לחלופות מעצר.