מדינת ישראל נ' עבד אל האדי ואח'

גזר דין

הנאשמים הורשעו בעבירה של איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.

לחובת הנאשמים יש לציין את חומרת העבירה נשוא כתב האישום על רקע העובדה שעסקינן בעבירת איומים, אשר הופנתה כלפי שוטר הממלא תפקידו כדין במשטרת ישראל.

יודגש, כי מעובדות כתב האישום עולה כי כל אחד מהנאשמים איים על השוטר הנ"ל, השוטר אמיר רבאח (להלן: "השוטר"), כי יהרוג אותו, לאמור לעיל יש להוסיף כי נאשם מס' 2 אף איים על השוטר, בדרך של יצירת קשר טלפוני עם שוטר אחר, זאת בנוסף לאיום הישיר של נאשם מס' 2 על השוטר בדרך של שיחה טלפונית עימו.

לטובת הנאשמים, עם זאת, יש לציין את עברם הנקי ללא רבב ואת התמונה המצטיירת ממקרא תסקירי שירות המבחן בעניינם באשר לחרטתם העמוקה על מעשיהם, לקבלת האחריות על ידם, ולתפקודם הנורמטיבי.

עוד עולה מהתסקירים, כמו גם מטיעוני הסניגור בפניי, כי בין הנאשמים לבין השוטר נערך הסכם סולחה (ראה נ'/1). מהסכם הסולחה עולה שוב חרטת הנאשמים על מעשיהם והעובדה כי השוטר סולח להם וכי מעולם לא חש כמאוים על ידי הנאשמים. עוד עולה מהסכם הסולחה, כי הנאשמים נכונים לפצות את השוטר.

לפיכך, לסיכום, לאחר ששקללתי את הטעמים לחומרה בצד הטעמים לקולא, לרבות הודאת הנאשמים בהזדמנות הראשונה, ועמדת המאשימה בתיק זה, הנני בדעה כי עונש הצופה פני עתיד – עונש של מאסר על תנאי, בצירוף רכיב ענישה של פיצוי לשוטר ע"י כל אחד מהנאשמים, מהווה ענישה המאזנת כראוי בנסיבותיו של תיק זה בין אינטרס הציבור לבין אינטרס הנאשמים.

אשר על כן, אני דנה כל אחד מהנאשמים, כדלקמן:

למאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים למשך שלוש שנים והתנאי הוא - כי לא יעבור עבירת אלימות, לרבות עבירה של איומים, לפי חוק העונשין, התשל"ז – 1977, ויורשע בגינה.

הנני מורה לכל אחד מהנאשמים לפצות את השוטר, אמיר רבאח (עד תביעה מס' 5), פיצוי בסכום של 1,500 ₪.

הערבון הכספי המופקד בתיק מ"ת 6620-08-10, ישמש לצורך תשלום סכום הפיצוי לשוטר (סכום כולל של 3,000 ₪) ויתרת הסכום תושב לסניגור, עו"ד עאדל דבאח.

המזכירות תמציא העתק מגזר דין זה לעד התביעה מס' 5.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתנה והודעה היום י' כסלו תשע"א, 17/11/2010 במעמד הנוכחים.

רונית בש, שופטת

קלדנית: אלגרבלי נטלי

הוקלד על ידי: נטלי אלגרבלי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: