מדינת ישראל נ' עבאס

החלטה

בקשה לעיון חוזר שעניינה החזרת המשיב למעצר.

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע שוד בנסיבות מחמירות (בצוותא ותוך הפעלת אלימות חמורה), וגרימת חבלה בנסיבות מחמירות.

המשיב שוחרר בתנאים אשר שונו מעת לעת, ובהם מעצר בית תחת איזוק אלקטרוני.

לאחר סדרה של הפרות, לכאורה מינוריות, ולכאורה עקב תקלות שבאיזוק, נקטתי בשני צעדים: האחד – הרחבתי את רדיוס האיזוק, ומאידך – הזהרתי את המשיב בכל לשון של אזהרה, כי אם יפר את תנאי השחרור, הוא ייעצר עד תום ההליכים. בה בעת הוריתי על חילוט חלקי של 500 ₪ מערבות שנחתמה על ידי האם, בתפקידה כמפקחת. היה זה ביום 19/1/2011.

להיום מונחת בפני בקשה לעיון חוזר, המונה את כל ההפרות. בסעיף 11 לבקשה נטען כי על אף אזהרות בית המשפט, הפר המשיב שוב את ההוראה החוקית, בכך שלא שהה בביתו ביום 20/1/2011 בין השעות 03:06 ועד 03:49.

בחנתי את חומר החקירה בקפידה רבה, ומצאתי את התמונה הבאה:

סייר מטעם האיזוק האלקטרוני הגיע לביתו של המשיב, זאת נוכח התרעה שהתקבלה במוקד, על מנת לבדוק אם המשיב בבית.

בדו"ח שמולא ע"י הסייר, הוא כותב כי הקיש בדלת הדירה, אך לא היה מענה. כן נכתב כי המוקד התקשר למספר הטלפון בבית המפוקח בשעה 04:05. הפיקוח לא סימן האם היה מענה טלפוני, או אם לא היה מענה טלפוני.

אימו ואחותו של המשיב טוענות כי המשיב היה בבית. מכל מקום, אף אחת מהן לא זוכרת ששמעה דפיקות כלשהן בדלת הדירה.

אני ער לכך כי קיימת סתירה בין דברי המשיב, אשר טען כי שתה אלכוהול באותן שעות בדירתו, בשעה שאימו אומרת כי הוא לא עושה כן, משום שהוא דתי. אולם, הסתירה אינה נוגעת ללב העניין, והיא האם אכן הקיש הסייר בדלת הדירה, אם לאו.

מה קל יותר היה מבחינת הסייר, ובבחינת היות המשיב שור מועד, להזמין ניידת סיור בו במקום, על מנת לוודא האם המשיב אכן מצוי בבית?

בנקודה זו, התמונה נותרה מעורפלת.

הואיל ותמונת הראיות אינה נקייה מספקות, אני סבור כי אין לנקוט בצעד דרסטי של החזרת המשיב למעצר עד תום ההליכים.

בנסיבות הללו, הבקשה נדחית.

למען הסר ספק, תנאי השחרור המקוריים בעינם עומדים.

ניתנה והודעה היום י"ח שבט תשע"א, 23/01/2011 במעמד הנוכחים.

ציון קאפח, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: