מדינת ישראל נ' עאלם

גזר דין

א.מבוא

הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בעבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין") וכן בעבירה של שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 420 בנסיבות של סעיף 418 סיפא לחוק העונשין.

ב.כתב האישום

2.בעובדות כתב האישום נטען, כדלקמן:

במועד הרלוונטי לכתב האישום עבד הנאשם כסוכן משנה בסוכנות ביטוח בניהולו של ואאל אבו רומי.

בראשית שנת 2004 ביקש אברהים מערוף (להלן: "המתלונן") לבטח את רכבו מסוג רנו מ.ר. 28-978-06 (להלן: "הרכב") בביטוח חובה ובביטוח צד ג', זאת באמצעות הנאשם.

המתלונן מסר לנאשם מספר שיקים דחויים בסך כולל של 2,400 ₪, אשר מועד פירעונם נקבע לחודשים פברואר – מאי 2004.

בתמורה לתשלום הנ"ל מסר הנאשם למתלונן תעודת ביטוח חובה לרכב, אשר נושאת חתימה מזויפת של בנק הדואר ונחזית כאילו שולמה בבנק הדואר (להלן: "התעודה המזויפת"), ביודעו שהיא מזויפת ובכוונה לרמות.

הנאשם, אשר קיבל לידיו את השיקים הדחויים, העבירם לצדדים שלישיים ולא ביטח את הרכב בביטוח חובה ובביטוח צד ג'.

ג.טיעוני המאשימה לעונש

4.ב"כ המאשימה, במסגרת טיעוניו לעונש, הגיש את גיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם (ת/1), וכן הגיש את גיליון המרשם התעבורתי של הנאשם (ת/2) וציין כי הנאשם ריצה בעבר בגין שלושה תיקי תעבורה עונשי מאסר בפועל, אם כי אינו יודע אם רוצו המאסרים בפועל בדרך של עבודות שרות אם לאו. עוד הוסיף וטען ב"כ המאשימה בנקודה זו כי, בעברו של הנאשם 3 הרשעות קודמות בעבירות שונות, לרבות בעבירות דומות.

5.ב"כ המאשימה הפנה לאמור בכתב האישום וטען כי, העבירות בהן הורשע הנאשם נושאות אופי של נסיבות מחמירות, בין היתר, בשל השימוש אותו עשה הנאשם במסמך מזויף בהיותו סוכן ביטוח רכב, ובגין חובת נאמנות אותה חב הנאשם כלפי לקוחותיו, כאשר השלכת אי הנפקת פוליסה הינה חמורה הן כלפי המתלונן והן כלפי כלל ציבור המשתמשים ברכב בתחומי המדינה.

6.ב"כ המאשימה הפנה לעונשי המאסר הקבועים בצד העבירות נשוא תיק זה, וטען כי עסקינן בעבירות מסוג פשע, שהעונש המרבי בגינן הינו עונש של 5 שנות מאסר, דבר המלמד על חומרת העבירות.

7.ב"כ המאשימה ביקש כי, בית המשפט לא ייתן משקל לחלוף הזמן בין מועד ביצוע העבירות למועד מתן גזר הדין, וטען כי חלוף הזמן, מיום הגשת כתב האישום עד כה, הינו בעטיו של הנאשם.

8.עוד הוסיף וטען ב"כ המאשימה כי, יש לראות בחומרה יתירה את התנהלותו של הנאשם, שכן העבירות אותן ביצע הנאשם בוצעו בקלות בלתי נסבלת, ואילו גילוי עבירות מסוג זה הינו קשה.

9.לסיכום, ביקש ב"כ המאשימה כי בית המשפט ישית על הנאשם עונש של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, עונש של מאסר על תנאי ארוך ומרתיע, פיצוי למתלונן וקנס כספי. ב"כ המאשימה הגיש אסופת פסיקה (ת/3) וביקש ללמוד הימנה כי, יש להחמיר בענישה בגין עבירות מסוג העבירות נשוא כתב האישום.

ד.טיעוני ההגנה לעונש

10.הסנגורית, במסגרת טיעוניה לעונש, טענה כי הנאשם אמנם ריצה בעבר עונש של מאסר בפועל בדרך של עבודות שירות, אולם מעולם לא ריצה הנאשם מאסר של ממש, והוסיפה כי, העבירות, אשר בוצעו על ידי הנאשם, הינן משנת 2004, בעוד כתב האישום הוגש על ידי המאשימה בשנת 2009 והתלונה הוגשה על ידי המתלונן בשנת 2007. הסנגורית הוסיפה וטענה כי, אמנם הנאשם לא התייצב לחלק מהדיונים, אולם יחד עם זאת הודאת הנאשם חסכה זמן שיפוטי יקר, ועיקר השיהוי בתיק זה נעוץ בסחבת מטעמו של המתלונן, שהגיש את תלונתו רק 3 שנים לאחר שנודע לו בדבר העדרו של הביטוח.

11.הסנגורית ציינה, בטיעוניה לעונש, את נסיבותיו האישיות של הנאשם, שהינו נשוי ואב ל-5 ילדים, וכיום אינו עובד. הסנגורית הבהירה כי, משפחת הנאשם מתפרנסת מהכנסה נמוכה של אשת הנאשם, וכי כנגד הנאשם תלויים ועומדים הליכי הוצאה לפועל בסכום של 400,000 ₪, דבר המלמד על מצבו הכלכלי הקשה ומצדיק התחשבות בדינו של הנאשם באשר לגובה הקנס וגובה הפיצוי שיושתו עליו בתיק זה.