מדינת ישראל נ' עאזם(עציר)

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד פיקר

ב"כ הנאשם עו"ד שוורצברג

הנאשם – הובא

גזר דין

הרשעתי את הנאשם, יליד 1988, על יסוד הודייתו בפתח ישיבת ההוכחות בעובדות כתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירות של החזקת נשק, אבזר תחמושת של כלי נשק בלא רשות על פי דין, לפי סעיף 144(א) רישא וסיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 והחזקת סם לצריכה עצמית בלבד, לפי סעיף 7(א) + (ג) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973.

לפי עובדות כתב האישום המתוקן, מתגורר הנאשם בבניין ובו ארבע קומות בטייבה, המאוכלס בבני משפחתו. חדרו של הנאשם נמצא בקומה הראשונה בבניין.

ביום 15.6.2011 החזיק הנאשם בנשק כמפורט להלן: בארון בגדים בחדרו החזיק הנאשם אקדח 9 מ"מ גנוב מסוג FN שמספרו B06424, ארבע מחסניות תואמות ריקות, 44 כדורים 9 מ"מ וארבעה כדורים 5.56 מ"מ; בתוך ארונית מגירות בכניסה לבניין, החזיק הנאשם שני מטעני צינור ומחסנית ריקה המתאימה לרובה מסוג "עוזי"; במחסן בחצר הבניין החזיק הנאשם מטען צינור נוסף.

כמו כן החזיק הנאשם ביום 15.6.2011 סמים מסוכנים וגידל סמים, כמפורט להלן: בתוך חבית בגג הבניין גידל הנאשם והחזיק חמישה שתילים של סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל כולל של 76.74 גרם נטו; בחדר בקומת הגג של הבניין החזיק הנאשם כלי לעישון סמים מסוכנים ובו סם מסוכן מסוג חשיש שמשקלו הכולל 4.06 גרם נטו.

נוסף על האמור נתפסו בחדרו של הנאשם מדי צה"ל, למרות שהנאשם אינו חייל, וכן כובע גרב שנועד לכיסוי הראש כולו מלבד העיניים והפה.

הצדדים התקשרו בהסכמה חלקית לעניין העונש, לפיה הגבילה עצמה המאשימה בעתירתה לעונש לשלושים חודשי מאסר בפועל, מאסר על-תנאי וקנס וההגנה תטען כרצונה. עוד הוסכם כי שירות המבחן יערוך תסקיר אודות הנאשם.

שרות המבחן ערך תסקיר אודות הנאשם. מן התסקיר עולה כי הנאשם, צעיר נעדר עבר פלילי, נקט גישה מיתממת ביחס לעבירות הנשק בהן הורשע ומסר מידע חלקי ומגמתי. הנאשם הכחיש כל קשר לגורמים בעייתיים ושלל לחץ מצידם או מצד אחיו. בקשר לעבירות הסם תיאר הנאשם תקופות של צריכה אינטנסיבית וטען כי גידל הסם בבית על מנת לצמצם מגע עם אוכלוסיה שולית לשם השגת הסם. הנאשם השתלב בתוכנית גמילה מסמים בבית הכלא, ומאינפורמציה שהתקבלה משב"ס עולה כי במסגרת פעילות בה הוא משתתף, החל הנאשם להבין את בעיית ההתמכרות ממנה סובל וההתרשמות היא כי פועל לשינוי באורחות חייו.

נוכח העובדה כי הנאשם התקשה לקחת אחריות על עבירות הנשק, והעובדה כי כיום משולב הנאשם בטיפול המותאם לצרכיו, נמנע שירות המבחן מהמלצה טיפולית בעניינו.

ב"כ המאשימה הגישה במסגרת טיעוניה לעונש מסמכים הנוגעים לטיב מטעני הצינור שנתפסו בבית הנאשם (תע/1 – תע/3). לדברי התובעת, בעקבות מידע מודיעיני הנוגע לאחי הנאשם המתגורר בבניין הוצא צו חיפוש. כלי הנשק ומטעני הצינור נתפסו במהלך ביצוע צו החיפוש, והנאשם הודה בהחזקת כל התפוס. על מנת להדוף את טענת הנאשם כי אמצעי הלחימה שייכים לאחיו, הפנתה התובעת לכך שטביעות אצבע של הנאשם נמצאו על אחת מן המחסניות ועל שתי שקיות בהן היו מטעני צינור, לכך שדנ"א של הנאשם נמצא על ידית הדריכה של האקדח, ולכך שבחדרו של הנאשם נתפסו אקדח, מחסנית וכדורים רבים.

ב"כ המאשימה הסבירה כי מטעני הצינור הותקפו ונוטרלו בשטח. כתוצאה מכך נהרסו המטענים, וזו הסיבה שבחוות הדעת השונות הנוגעות אליהם אין קביעה חד משמעית בנוגע לחומר שהיה בהם.

לדעת ב"כ המאשימה, ראויים מבצעי עבירות הנשק לסוגיהן לעונש מחמיר, משום נפיצות העבירות והעובדה שהפכו למכת מדינה ומשום הסיכון שיש בהן. ככל שמדובר בנשק רב יותר כך גדלה הסכנה לחיים, ועל הענישה להיות בהתאם. זאת ועוד, שילוב החזקת הנשק יחד עם מדי צה"ל וכובע גרב, וכן צריכת הסמים, מצביע על כי מטרת ההחזקה הייתה פלילית.

ב"כ המאשימה הגישה פסיקה לעונש.

ב"כ הנאשם הגיש מצידו מסמכים מתיק החקירה שאמנם מלמדים על כך שצו החיפוש לבניין הוצא על שם אחי הנאשם, וכי האח היה מושאה של ידיעה מודיעינית שקשרה אותו להחזקת אקדח (נע/1).

ב"כ הנאשם עמד על נסיבותיו האישיות של הנאשם, צעיר כבן 23 שעבד עד מעצרו בעבודה מסודרת. לדברי הסנגור, לנאשם לא היה עניין בכל מה שנמצא, והעובדה שמוכן היה "לקחת על עצמו את המחיר הזה", מעידה על אופיו הטוב. הנאשם, כך נטען, שילם מחיר יקר בעבור הסתבכותו שכן מאז החיפוש שוהה הוא במעצר תקופה של כשמונה חודשים.

ב"כ הנאשם טען כי המסמכים שהציגה המאשימה אינם מוכיחים שמדובר במטען חבלה, ולכל היותר היו בתוך הצינורות חומרים פירוטכניים, המשמשים בזיקוקי די נור. ב"כ הנאשם טען עוד כי מדי צה"ל וכובע הגרב שנתפסו אינם מעידים על פעילות פלילית.