מדינת ישראל נ' עאזם(עציר)

החלטה

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של גניבת רכב בצוותא, פריצה לרכב בצוותא, חבלה במזיד בצוותא, הסעה שלא כדין וקשירת קשר לביצוע פשע.

לפי עובדות כתב האישום, עובר למועדים הרלבנטיים לכתב האישום קשרו המשיב וקטין יליד 1993 (להלן – הקטין) קשר לגנוב רכב ולהעבירו לטול כרם על ידי הקטין בתמורה ל-1,000 ₪ שישולמו לקטין. לצורך קידום הקשר פגש המשיב בקטין בקלנסווה והסיעו לטייבה.

במועד שאינו ידוע בין יום 9.2.11 שעה 19:00 ליום 10.2.11 שעה 7:00, התפרצו המשיב והקטין לרכב מסוג מאזדה 3 מ.ר. 8071968 (להלן – המאזדה) בכפר הס, שהיתה ברשותו של איתן רייך, בכך שניפצו את החלון הקדמי השמאלי של הרכב, פתחו את הדלת ונכנסו לרכב. השניים נטלו את הרכב בכוונה לגונבו, והסבו לו נזק: הם שברו את מנגנון ההתנעה של המאזדה, פרקו את לוח השעונים וחיברו לוח שעונים אחר, הצמידו מפתח מלופף בסרט דביק שחור למשבת וחיברו אותו לצמת מוליכים חשמליים בסמוך למנגנון ההנעה השבור, עקרו את מחשב הרכב המקורי וחיברו למאזדה מחשב רכב אחר.

ביום 10.2.11 סמוך לשעה 8:00 במחלף ניצני עוז בכביש 52, ביצע צוות של יחידת אתג"ר של המשטרה פעילות יזומה לתפיסת כלי רכב גנובים. במהלך הפעילות נצפה רכב מסוג שברולט קוואלייר מ.ר. 3800218 (להלן – השברולט), אשר בבעלות המשיב ונהוג על ידו, נוסע לפני המאזדה שהיתה נהוגה בידי הקטין, לכיוון תחומי האזור. משהבחין הקטין בחסימה משטרתית, ביצע פניית פרסה ונסע בכיוון ההפוך בכוונה להתחמק מהשוטרים, אך בהמשך נתפס. המשיב עבר את מחסום 407 לכיוון טול כרם, ובשעה 8:50 נעצר בחוזרו לתחומי מדינת ישראל כשעבר שוב במחסום.

עם הגשת כתב האישום בקשה המדינה לעצור את המשיב עד תום ההליכים. בבקשת המעצר נטען כי בידי המבקשת ראיות לכאורה להוכחת האשמה ובהן הודעות הקטין המפליל את המשיב ואף מוסר פרט מוכמן, דו"חות פעולה של השוטרים, הודעת בעל הרכב הגנוב, תמונות הרכב, תעודות עובד ציבור המאשרות כי לקטין אין היתר כניסה לישראל, וקיומה של חזקה תכופה.

בבקשה נטען עוד כי העבירות המיוחסות למשיב מקימות עילת מעצר מסוג מסוכנות וכי מחומר הראיות עולה תמונה של אדם אשר פעל באופן מתוחכם, תוך תכנון מראש לפגיעה ברכוש הזולת. הוזכר כי המשיב הורשע בעבר בעבירות רכוש ונדון לעונש מאסר, אך הדבר לא הרתיעו מלשוב ולחטוא בתחום זה.

בדיון שהתקיים ביום 21.2.11 טענו הצדדים בעיקר בשאלת קיומה של תשתית ראיות מספקת לשם תמיכה בבקשת המעצר. החלטתי לדון תחילה בנושא הראיות לכאורה להוכחת האשמה.

דיון

לאחר עיון בחומר הראיות מסקנתי היא כי ישנן ראיות לכאורה לעבירות הבאות בלבד: קשירת קשר לפשע, גניבת רכב בצוותא והסעת תושב האזור.

הראיות העיקריות הקושרות את המשיב למיוחס לו בכתב האישום הן דו"חות שוטרי יחידת אתג"ר בנוגע לתנועות כלי הרכב בסמוך למחסום בצירוף גרסתו המפלילה של הקטין.

השוטרים מתארים בדו"חות הפעולה שני כלי רכב (השברולט והמאזדה), הנוסעים בזה אחר זה לכיוון המחסום, וכך באו הדברים לידי ביטוי בדו"ח שרשם רס"ר יקותיאל אליהו: " (בשעה 8:00)... ביצעתי תצפית על מחלף ניצני עוז וזיהיתי רכב מסוג שברולט קוואלייר בצבע לבן ל.ז. 3800218 הנוסע בצורה מחשידה ואיטית ומספר רגעים אחריו מגיע רכב מסוג מאזדה בצבע לבן ל.ז. 8071968 החשוד כגנוב, ביקשתי מהצוות לבדוק את רכב המאזדה על ידי חסימה משטרתית, רכב המאזדה זיהה את החסימה המשטרתית וביצע פניית פרסה...". התמונה הכוללת מקריאת הדו"חות כולם מלמדת על כך שהקטין, אשר נהג במאזדה, ניסה להימלט מהשוטרים אך לבסוף נעצר, ואילו המשיב, אשר נהג בשברולט, המשיך בנסיעה קדימה, עבר את מחסום 407 לכיוון טול כרם, ובשעה 8:50 נעצר באותו מחסום בדרכו חזרה לשטחי מדינת ישראל.

הקטין נחקר ביום 10.2.11 בשעה 16:51. כבר בתחילת החקירה הודה הקטין שנתבקש על ידי חבר להוציא רכב מישראל לשטחי האזור תמורת 1,000 ₪. הקטין טען כי שמו של החבר הימן טנג'י והוא גר בטול כרם. עוד טען הקטין כי הימן אמר לו ללכת לטייבה למקום בו עומדים עובדים מהשטחים, ושם פגש באדם בשם חמודי שמסר לו תיק סגור (בו מצאה המשטרה כלי פריצה) וכן את המאזדה. הקטין הניע את המאזדה באמצעות מברג וחמודי היה זה ש"עשה לי לווי לכיוון המחסום" (שורה33). הקטין נשאל האם הוא מכיר את הנאשם והשיב שלא. הוא נשאל האם הוא מכיר את זה שנעצר יחד איתו ונמצא בחוץ, ושלל אף זאת.

בשלב זה נאמר לקטין כי בפלאפון של הנאשם יש את מספר הטלפון שלו, ואז הודיע הקטן שברצונו להגיד את האמת:

"אני רוצה להגיד את האמת. הבחור הזה שישב בחוץ עם האזיקים בידיים, בא לקח אותי מטייבה, עד הגשר של קלנסווה, דרך הקיצור בין טייבה לקלנסווה. בן אדם יצא לפנינו בנהיגה עם רכב, מסמטה מסוימת, נסע כמה מטרים ונכנס לסמטה מסוימת, ואנחנו אחריו. הבחור הזה שהיה בחוץ איתי, ביקש ממני לרדת מהרכב שלו ולעלות לרכב השני המאזדה. הגנב שגנב את הרכב הוא הוציא אותה מהחנייה שלה. הוא אמר לי תצא עם האוטו לכיוון המחסום, ומסר לי תיק שאני צריך להעביר לבן אדם שהם מכירים, ושמה אתה תקבל את ה-1,000 ₪. אז אני נסעתי לכיוון טייבה עם הרכב והבחור שהיה בחוץ התקשר אליי ואמר לי 'תחכה כי המחסום סגור ובערך בשעה 8:00 תצא לכיוון המחסום הוא יהיה פתוח' ".

אין חולק כי האיש שנעצר יחד עם הקטין וישב מחוץ לחדר החקירות ואזיקים על ידיו היה המשיב. הקטין נשאל האם יש לו היכרות קודמת עם הבחור והשיב בשלילה (שורה 76). הוא נשאל איזה רכב יש למשיב ואמר – שברולט בצבע לבן (שורה 80), והוא ראה אותו נוסע לפניו בשברולט. לדברי הקטין, שיקר תחילה כי לא רצה להסתבך. הקטין הכחיש שהיה מעורב בגניבת המאזדה, ואף שלל את מעורבות המשיב בכך. לדבריו, אדם רזה ושחום הוא שמסר להם את הרכב וביקש מהקטין להעבירו לשטחים. לדברי הקטין, המשיב אינו מכיר את אותו אדם והם לא דיברו ביניהם.

הקטין נחקר פעם נוספת ביום 16.2.11. בחקירה זו חזר בו הקטין מהפללת המשיב. לדבריו שיקר בעניין זה, "סתם", והוא מכיר את המשיב מטייבה ויודע שיש לו שברולט. חמודי הוא זה שלקח את הקטין ביום האירוע ולא המשיב. הקטין נשאל כיצד ידע ביום האירוע כי למי שנעצר יחד עמו יש שברולט, והשיב כי ראה את השברולט ביחידת אתג"ר ביום שתפסו אותו. הקטין טען עוד כי רכב השברולט גם לא נסע לפניו לקראת המחסום. לדבריו, ראה שברולט בצבע כסף בדרך ולא ראה שברולט לבנה.

המשיב נחקר לראשונה ביום 10.2.11 בשעה 16:10. בחקירתו שלל המשיב כל קשר לאירוע או לקטין. המשיב טען כי נסע אותו יום ברכבו לרופא שיניים בטול כרם, ונעצר על לא עוול בכפו. הוא שלל נחרצות כי הסיע קטין תושב שטחים במכוניתו, וכשנאמר לו כי הקטין אמר שמכיר אותו – השיב כי אין אמת בדבר. המשיב שלל את הטענה כי יום קודם לכן היה בכפר הס והשתתף בפריצה. לדבריו היה בבית קפה בטייבה, ואף סיפק מספר טלפון של חבר. המשיב אישר ששאל את החיילים במחסום מתי פותחים אותו, ולדבריו המתין במקום מספר דקות עד פתיחת המחסום (שורות 51-46). המשיב סיפק לחוקריו מספרי טלפון של האנשים שלדבריו ראו אותו יום קודם למעצרו.

המשיב נחקר בשנית ביום 13.2.11. הוא שב ושלל היכרות כלשהי עם הקטין שנעצר יחד עמו. לדברי המשיב, לא יימצא קשר טלפוני בינו לבין הקטין. המשיב מסר כי יש לו שברלוט בצבע לבן, הוא אישר כי כשנעצר במחסום היה לבד, הרכב נלקח על ידי שוטרי אתג"ר, והוא עצמו נלקח בניידת (שורה 43). את הקטין ראה לראשונה בתחנה. המשיב נשאל כיצד יתכן שהקטין ידע לומר בחקירה איזה רכב יש לו, והשיב שהשוטרים אמרו לו. המשיב המשיך להכחיש מעורבות כלשהי בגניבת המאזדה.

די באמור כדי לקבוע כי הוצגו ראיות המקימות פוטנציאל סביר להרשעת המשיב בעבירות של הסעת שוהה בלתי חוקי וגניבת רכב. שילוב דיווחי השוטרים עם גרסתו המפלילה של הקטין מקים בסיס מספק לתמיכה בגרסת המאשימה. יתרה מכך, העובדה כי הקטין ידע לומר לחוקריו שהמשיב נהג בשברולט בצבע לבן אכן עולה כדי מסירת פרט מוכמן, שהרי הקטין והמשיב נעצרו בנפרד, ורכב השברולט נלקח בנפרד על ידי שוטרי אתג"ר (כפי שהמשיב בעצמו מאשר בחקירתו השנייה). העובדה כי לא נמצאו קשרי טלפון בין המשיב לקטין אינה שוללת את העובדה כי די במה שהוצג על מנת לספק פוטנציאל סביר להרשעה.