מדינת ישראל נ' סרובבה

גזר דין

א.מבוא

הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בעבירה של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו – עבירה לפי סעיף 273 לחוק העונשין, התשל"ז – 1997 (להלן: "חוק העונשין") וכן בעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו – עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין.

ב.כתב האישום

2.בעובדות כתב האישום נטען, כדלקמן:

ביום 19.4.09 סמוך לשעה 17:45, הגיעו שוטרי תחנת המשטרה מעונה, בהם השוטר רס"ב ג'וזף בנאוי (להלן: "השוטר גו'זף") לאזור רחוב לוי אשכול 444 במעלות נוכח ידיעה בדבר שלושה בחורים, אחד מהם לבוש במדי צה"ל, אשר יש ברשותם כלי נשק, המתנהלים שלא כדין כלפי אזרחים וזאת באמצעות כלי הנשק.

השוטר ג'וזף אשר הבחין בנאשם ובשניים אחרים, כאשר ברשותם כלי נשק, ניגש אל השלושה, בהיותו לבוש במדי משטרה, הציג את עצמו, וביקש לברר למי מהם שייך כלי הנשק. במעמד זה פנה הנאשם לשוטר ג'וזף ואמר לו בין היתר: "תסתלק מכאן, מי אתה". השוטר גו'זף ניגש אל אחר אשר החזיק בכלי הנשק פיזית ותפס את כלי הנשק, ובתגובה אחז הנאשם בכלי הנשק בחוזקה ומשכו אליו. במעמד זה תקף הנאשם את השוטר ג'וזף בנוגחו בפניו. כתוצאה מהתקיפה נגרמו לשוטר ג'וזף חבלות בפניו וכאב בזרוע ימין.

ג.תסקירי שירות המבחן

3.ביום 17.9.09 הוגש בעניינו של הנאשם תסקיר שירות המבחן. מהתסקיר עולה כי הנאשם עלה ארצה בשנת 2004, בהיותו בן 15 יחד עם אביו ואשתו השנייה של אביו. תחילה נקלט הנאשם בבית הספר בכיתה ט' אולם לאחר חודשיים עבר ללימודים בפנימייה חקלאית.

4.עוד עולה מהתסקיר כי בהיות הנאשם בן 16, היה הנאשם מעורב בפלילים בגין עבירת אלימות ונידון להתחייבות להימנע מעבירה דומה, פיצוי למתלונן וחודש פיקוח קצין מבחן, ללא הרשעה. הנאשם ציין בפני שירות המבחן כי הופנה לשירות המבחן לנוער, שם עבר טיפול קבוצתי קצר מועד ממוקד בבעיית האלימות. שירות המבחן פנה לשירות המבחן לנוער בבקשה לקבלת מידע אודות הטיפול אולם לא היה ברשות המבחן לנוער כל מידע.

5.בנוגע לביצוע העבירה נשוא כתב האישום, טען הנאשם בפני שירות המבחן כי ביצע את העבירה בהיותו שתוי ועל כן לא היה מודע למעשיו ואינו זוכר כיצד התנהג. הנאשם ציין עוד כי כבר בהיותו בן 16 התנסה ביחד עם חבריו בעישון גראס באופן חד פעמי והחל לשתות אלכוהול. הנאשם תיאר בפני שירות המבחן כי רק בהיותו תחת השפעת אלכוהול הוא מתנהג בצורה תוקפנית ואלימה אולם כיום אינו שותה אלכוהול.

6.שירות המבחן ציין בתסקירו, כי הנאשם התקשה להתבונן בנסיבות הרגשיות העומדות בבסיס השימוש לרעה באלכוהול ונטה להפחית ממשמעותה של בעיה זו, על אף העובדה שבעבר הסתבך בפלילים בעקבות השימוש באלכוהול. שירות המבחן העריך כי השימוש באלכוהול על ידי הנאשם מהווה עבורו אמצעי להקהיית רגשות ודרך לפצות על חוויות הדחייה שמופנמות בקרבו.

7.עוד ציין שירות המבחן בתסקיר הנ"ל, כי הנאשם לא ביטא אמפטיה כלפי הנפגע והתקשה לבחון ולהתחבר לחלקים התוקפניים שבו, ונטה להשליכם על גורמים חיצוניים לרבות האלכוהול. עוד התרשם שירות המבחן, כי הנאשם נוטה להפחית ממשמעות השימוש לרעה באלכוהול והתקשה להתחבר לבעייתיות שבהתנהגותו. הנאשם הופנה על ידי שירות המבחן ביום 6.8.09 לעמותת "אפשר" לצורך עריכת אבחון בנושא, אולם מלבד פנייה ראשונית של הנאשם לעמותה ביום 17.8.09, לא יצר הנאשם קשר נוסף עם העמותה. הנאשם אף לא התייצב לבדיקת שתן במשרד שירות המבחן ביום 16.8.09, ולא יצר קשר אף עם שירות המבחן. גם ניסיונות שירות המבחן ועמותת "אפשר" ליצור עמו קשר כשלו.

8.נוכח האמור לעיל, ציין שירות המבחן בתסקירו הראשון, כי אין ביכולתו להעריך את מידת השימוש לרעה באלכוהול על ידי הנאשם ועל כן לא גיבש שירות המבחן עמדה כלשהי בעניינו של הנאשם.

9.ביום 17.1.10 הוגש בעניינו של הנאשם תסקיר משלים מטעם שירות המבחן. מהתסקיר המשלים עולה, כי לאחר דחיית הדיון בעניינו של הנאשם, הורה שירות המבחן לנאשם לפנות לעמותת "אפשר" לצורך עריכת אבחון. הנאשם שיתף פעולה בצורה חלקית עם עמותת "אפשר", והתעכב בהגשת התוצאות הרפואיות בטענה כי הבדיקות הרפואיות אשר ערך בצבא אבדו והוא נאלץ לערוך אותן מחדש. העובדת הסוציאלית מעמותת "אפשר" סיפרה לשירות המבחן, כי לאחר שהנאשם סיים את תהליך האבחון הפסיכו-סוציאלי והרפואי, עלה כי הנאשם עושה שימוש לרעה באלכוהול, ומאז החל הנאשם להגיע בצורה קבועה לעמותת "אפשר" והביע מוכנות להשתלב בהליך טיפולי ממושך במסגרת העמותה.

נוכח האמור לעיל, ונוכח התרשמות שירות המבחן מהעדר חיבור לחלקים התוקפניים וההתמכרותיים של הנאשם, המליץ שירות המבחן להטיל על הנאשם צו מבחן למשך שנתיים, במסגרתו ישתלב הנאשם בהליך הטיפולי בעמותת "אפשר", וכן צו של"צ בהיקף של 100 שעות, וזאת כענישה מוחשית אשר תחבר את הנאשם גם באופן חיצוני להתנהגותו. כן המליץ שירות המבחן על הטלת מאסר על תנאי משמעותי לתקופה ממושכת, וזאת כענישה הרתעתית מפני התנהגות דומה בעתיד, ולחייבו לפצות את המתלונן.

ד.ראיות המאשימה לעונש

11.לחובת הנאשם רישום פלילי קודם, ללא הרשעה, בגין עבירת אלימות (תקיפה הגורמת חבלה של ממש) שבצע הנאשם בהיותו קטין, כפי שעולה מגיליון המרשם הפלילי של הנאשם שהוגש וסומן ת/1.

ה.ראיות ההגנה לעונש

במסגרת הראיות לעונש מטעם ההגנה, העיד מר יצחק נגלר.